מחוסר אמנה בשליח

לחץ להערה על הפסק מאת הרב איתמר ורהפטיג, ותשובת הרב ברוך פז

האם מותר ליישוב לחזור בו מהתחייבות להשכיר קראוון לתושב?

א. תיאור המקרה

מזכירות הישוב סגרה עם אחד התושבים על כניסתו לקראוון וקבעו לבוא לחתום חוזה. אחר כך, הישוב החליט שלא להשכיר קראוונים אלו עוד, מפני שהם שייכים לחברת 'אמנה', שגובה שכירות גבוהה מהישוב ולא משתלם לישוב להמשיך להשכיר אותם. במקום זאת, הישוב מציע לתושב קראוון אחר, במיקום פחות טוב.

הישוב פנה אלינו בשאלה: האם אפשר לבטל ההתחייבות מול תושב בגלל החלטה שלא להמשיך להתעסק עם קראוונים אלו?

ב. דין מחוסר אמנה בשליח

מהגמרא במסכת בבא בתרא קסט: (נפסק בחו"מ קפב,ו ע"ש בסמ"ע י וש"ך ו) מתברר ששליח שעשה ב'סתם' ולא גילה שהוא שליח, מתחייב אישית מול מי שהתעסק אתו (כגון המוכר), אפילו אם פשע, מפני שהמוכר יכול לומר שאיננו מכיר את המשלח וכל ההתקשרות היתה רק בינו לבין השליח.

מכאן משמע שהישוב מתחייב מול התושב, אע"פ שהישוב הוא שליח של אמנה, הואיל והתושב לא ידע שהישוב הוא שליח. ואם כן, משמע שיש לישוב איסור של מחוסר אמנה אע"פ שהישוב הוא שליח.

וכן משמע בגמרא בבבא מציעא מט. שמביאה ראיה שבדיבור אין איסור מחוסר אמנה, מהמשנה (ב"מ פג.) ששליח שהעסיק פועלים יכול לחזור בו מהתנאים שהתנה עם הפועלים, כל עוד לא התחילו לעבוד. והגמרא דחתה את הראיה והעמידה את דברי המשנה כשהפועלים ידעו שהוא שליח ולכן לא סמכו דעתם על התנאים שהשליח התנה עמם, בגלל שידעו שבעל הבית הוא זה שצריך לאשר בסופו של דבר את תנאי העבודה.

הרי משמע שיש מחוסר אמנה בשליח, כאשר זה שעומד מול השליח אינו יודע שהוא שליח.

וזה כעין נידון דידן. 

ג. שליח שמעונין להפסיק להיות שליח

על אף הנאמר לעיל, נראה שלמעשה בנדון דידן אין מחוסר אמנה אם הישוב יחזור בו מהתחייבותו מול התושב. סוגיות הגמרא עוסקות במקרים שהשליח עושה למען משלחו. לעומת זאת, במקרה שלנו, השליח רוצה לחזור בו משליחותו ולהפסיק להיות שליח! ונראה שאין איסור מחוסר אמנה בין השליח (הישוב) והתושב כדי לחייב את הישוב להמשיך בשליחות שאינו חפץ בה.

נידון זה יותר מרחיק לכת מהמקרה של 'תרי תרעי', דהיינו מצב שלאחר ההסכמה בעל פה למכור חפץ מחירו עלה, שבזה הרמ"א (חו"מ רד,יא) הביא שתי דעות האם קיים בזה מחוסר אמנה או שמותר לחזור בו בגלל מניעת רווח. (ראה בהרחבה במאמרנו: גדרים במחוסר אמנה מס"ד 13524) ב'תרי תרעי' מדובר על מניעת רווח בלבד ולכן אחת הדעות סוברת שיש בזה מחוסר אמנה, בגלל שאין הפסד ממשי לחוזר בו. במקרה שלנו, נראה שפסיקת הלכה לפיה מישהו חייב להמשיך להיות שליח, כאשר אינו חפץ בכך, בגלל שהשליח התחייב מול גוף שלישי ויהיה מחוסר אמנה אם מבטל השליחות, זו פסיקת הלכה מרחיקת לכת יותר מדאי.

ד. איסור מחוסר אמנה בשליח - האם נפסק הלכה למעשה?

ועוד, הדין שיש מחוסר אמנה בשליחות לא נפסק ברמב"ם, לא בטור ולא בשו"ע.

ועיין רש"י בפירושו על המשנה שם (ב"מ פג. ד"ה על), שכתב בפשיטות ששליח שחוזר בו אינו עובר באיסור מחוסר אמנה משום ש"אין מחוסר אמנה בדברים", ונראה שכוונת רש"י שאין מחוסר אמנה לשליח בדברים! רש"י לא בא להכניס ראשו במחלוקת רב ורבי יוחנן (בב"מ מט:) ולהכריע כרב שאין דין מחוסר אמנה כלל, שאין זו דרכו, אלא רש"י בא לומר שדווקא בשליח אין דין מחוסר אמנה. ונראה שרש"י הבין שהסוגיא בב"מ דף פו. שפירשה את החיוב ליתן מזונות מעבר למנהג בכך שהשליח התנה תנאי מיותר ובזה התחייב התחייבות יתרה, חולקת על הסוגיא בדף מט. שסוברת שיש דין מחוסר אמנה בשליח.

מסקנה זו,  שלפי הסוגיא בדף פו. אין בשליח מחוסר אמנה, עולה בקנה אחד עם השמטת הפוסקים דין זה.

ה. מסקנה

נראה שהישוב יכול לחזור בו מההתחייבות להשכיר קראוון של אמנה לתושב, אם בכוונת הישוב לבטל את ההתקשרות מול חברת אמנה ולהחזיר להם את הקראוונים, ואין בזה איסור 'מחוסר אמנה'. ובפרט, שהישוב מציע לתושב קראוון חלופי.

ו. הליכה לפנים משורת הדין

למעשה, בסופו של דבר הצענו ליישוב לבוא לקראת התושב לפנים משורת הדין, אם אין בדבר קושי גדול או עיקרון חשוב וכדו'. ויצויין למאמרו של הרב שמואל יאקב, 'לפנים משורת הדין על חשבון מוסד ציבורי' (תחומין מא), שכתב שעל ציבור מוטל ללכת לפנים משורת הדין יותר מאשר אדם מן השורה, כי דין ציבור כדין כאדם עשיר או אדם חשוב.

הרב ברוך פז,

דיין