תיקון לקויים על ידי השוכר - ערעור

פסק הדין לאחר ערעור

לפסק דין קמא לחץ כאן

1. כל הליקויים שהמשכיר הודה בהם בית הדין חייב כבר בפסק דין הראשון. למעט:

א. הרשתות – לא נמצאה הוכחה ברורה שאכן הרשתות היו לא תקינות בשעת הכניסה לבית. ההקלטה אינה הוכחה ברורה, ובהודעת סמס של המשכיר לא מופיע עניין הרשתות. השוכר היה צריך לערוך רשימה בשעת הכניסה לבית, ומאחר ולא עשה כן הרי שסבר וקבל את הבית כמות שהוא.

ב. הצילינדר – הטענה לפיה הצילינדר היה מקולקל היא טענה חדשה שלא נאמרה בבית הדין, ואינה רלבנטית.

2. התשלום לנזק אי כניסת השמאית איננו קנס אלא תשלום הוצאה לא מוצדקת שהוציא המשכיר. אפילו אם לא היה תיאום מראש, (למרות שלכתחילה ראוי היה שיהיה), אין סיבה למנוע את כניסתה לבית.

3. הטענה על תשלום חשמל לחימום המים טענה מוצדקת, וגם המשכיר הסכים שנהג לא כשורה בכך שלא טיפל בקולטים בזמן סביר. על פי חישוב של בית הדין, בתוך התקופה מדובר בשלושה חודשי קיץ 15.7-15.10, שמתוכם משתמשים בדוד 26 יום בכל חודש, לפי דברי השוכר חימום המים אורך 20 דקות, בהנחה שמחממים פעמיים ביום יוצא 40 דקות ליום. לפי דברי השוכר הפעלת הדוד היא 2 קוט"ש, ומחיר קוט"ש כולל מע"מ הוא 64 אגורות. לכן סך הכל התשלום הוא סך של כ- 70 ₪.

4. עוגמת נפש היא טענה שנטענה על ידי שני הצדדים, ובכל מקרה בית הדין אינו מחייב ממון על עוגמת נפש. אין באמירה זו משום היתר או הסכמה ללכת לערכאות. דינא דמלכותא אינו רלבנטי בהקשר זה.

5. אם השוכר יביא ראיות חדשות בקשר לקולטים שיש בהם בכדי לשנות את ההחלטה הקודמת, בית הדין ידון מחדש. קיום פסק הדין אינו תלוי בכך ועל שני הצדדים לקיים את הפסק דין לא יאוחר מתאריך 15.11.14.

6. בית הדין לא הוסיף סעיפים בחוזה:

א. אחריות התיקונים היא פרשנות של סעיפים קיימים.

ב. בית הדין מגביל את זמן התיקון הסביר לעד 7 ימים (בהסכמת המשכיר).

ג. צ'ק הביטחון ינתן לבית הדין, דבר זה הוצע והוסכם על ידי השוכר בדיון בבית הדין.

ד. בחוזה המקורי כתוב שהשוכר צריך לתת צ'קים מראש לכל התקופה. השוכר בחר להמשיך שנה נוספת על סמך אותו חוזה. עם זאת בכדי להגן על השוכר, בית הדין מחייב את השוכר לתת עד ה- 15.11.14 את כל הצ'קים למשכיר מראש למעט הצ'ק האחרון שיופקד בבית הדין וינתן למשכיר רק לאחר אישור של השוכר תוך הפעלת שיקול דעת של בית הדין. בצ'ק הראשון יקוזז סך של 70 ₪ הוצאות החשמל של הדוד.

פסק דין זה הוא סופי, למעט סעיף 5, ואין לערער עליו, ככתוב בשטר הבוררות עליו חתמו שני הצדדים.