בנידון זה ניתנו שני פסקים קודמים, לפסק הראשון לחץ כאן, לפסק השני לחץ לחץ כאן.
בדו"ד שבין:
הר"ר א.א.
(להלן: צד א') לבין הר"ר מ.ע. (להלן: צד ב') והרב ח. ק. (להלן: צד ג')
1) צד א' דורש לבטל
החלטת פסק בורר שניתנה ע"י צד ג' בדו"ד שבינו ובין צד ב', אשר ניתנה
לאחר הליך בוררות שנוהל בין צד ב' לצד ג' בלא השתתפותו של צד א'.
2) כמו"כ, טוען
צד א' כי מעולם לא חתם על שטר בוררות בינו לבין צד ב' אצל צד ג', וכי אם ישנו שטר
שכזה הנושא לכאורה את חתימתו – הרי שהיא מזוייפת.
3) בית הדין הורה לצד
ב' לבחור בית דין קבוע ע"מ להתדיין שם עם צד א', על אף שצד ב' הינו התובע,
ומחמת נסיבות אשר פורטו בהחלטת בית הדין מיום כ"ו בשבט תשע"ז, ולהודיע
על כך לבית דיננו עד לתאריך ג' אדר.
א) מכיון שלכאורה
עפ"י חוקי המדינה אין אפשרות לערער על החלטת בורר, אף אם ניתנה בחוסר סמכות,
אלא רק בתוך 45 יום מעת שנמסרה לידי בעלי הדין, ע"כ אין בית הדין יכול לאפשר
שום "גרירת רגלים" בתיק זה.
ב) יחד עם זאת, בית
הדין נותן אורכה נוספת ואחרונה לצד ב' לבחור בית דין קבוע של ג' וכפי המפורט
בהחלטה מיום כ"ו בשבט תשע"ז, ולשלוח למזכירות בית דיננו בפקס או
בדוא"ל אישור פתיחת תיק וחתימת בוררות חתום ע"י מזכירות בית הדין שיבחר,
עד ליום ג' הבא, ט' באדר תשע"ז, בשעה 13:00.
ג) היה וצד ב' לא
יקיים את החלטת בית הדין זו ככתבה וכלשונה – יוציא בית הדין לצד ב' "כתב
סירוב" ע"מ לאפשר לצד א' לערער בבית משפט ובכל מקום אחר אשר ימצא לנכון,
כולל היתר פנייה למשטרת ישראל בטענתו על זיוף שטר הבוררות לכאורה.