בנידון זה ניתנו שני פסקי המשך, לפסק ההמשך הראשון לחץ כאן, לפסק ההמשך השני לחץ כאן.
זכות קביעת מקום הדיון במקרה של תובע המכחיש את חתימתו על שטר בוררות בפני בורר יחיד, ומבקש היתר לפנות לבית משפט בתוך 45 יום ממתן פסק הבורר ע"מ שלא לאבד את זכותו בדיניהם.
בדו"ד שבין:
הר"ר א. א. (להלן: צד א') לבין הר"ר מ. ע. (להלן: צד ב')
והר"ר ח. ק. (להלן" צד ג')
1) צד א' הציג בפני בית הדין מסמך הנחזה כ"פסק בורר" וחתום
ע"י צד ג', הנושא בראשו את תאריך יום האתמול, ובו מודיע לו הבורר על החלטות
שונות בדו"ד שבינו לבין צד ב' שניתנו לטענת צד ג' הנ"ל "היות ואינך
נענה לקיים חתימתך על בוררות שנחתם בתאריך יח אדר עה", ובסופו מוסיף צד ג'
איום מפורש שבאם צד א' לא יגיב בתוך יומים (!) על החלטתו, הרי "תינתן אפשרות
ע"פ בי"ד (?) להשתמש בשטרות בהתאם לחוק".
2) צד א' הגיש לבית הדין הצהרה כתובה ובה הוא מכחיש מכל וכל את הטענה
של צד ג' כי חתם על בוררות אצלו, ומבקש מבית הדין להורות לצד ב' בצו מניעה שלא
ייעשה שום שימוש משפטי ב"פסק בורר" זה, עד לבירור בביד"צ.
3) צד א' מדגיש כי כבר בעבר הסכים להתדיין עם צד ב' בביד"צ
"דרכי משפט" בבית שמש ואף חתם לשם כך על שטר בוררות, אלא שלא נענה לכך
ע"י צד ב', וכעת הוסיף וחתם גם על שטר בוררות בלתי מוגבל בזמן בפני בית דיננו
(ביד"צ "שערי שלום" בבית שמש) מול צד ב'.
4) צד א' מוסיף ומבקש, כי מאחר והוא חושש לאבד זכותו בערכאות באם אכן
ימומש האיום כנגדו, ע"כ הינו מבקש כי ינתן לו היתר הלכתי לפנות לערכאות
ע"מ להגן על עצמו בטרם יאבד זכותו בדיניהם.
א) מכיון שהנתבע בתיק זה הוא צד א', אשר כנגדו עומד האיום להגשת פסק
בורר (מזוייף, לטענתו) לבית המשפט, הרי שעל פי גדרי ההלכה זכותו כ"נתבע"
לבחור את מקום הדיון בביד"צ המקובל עליו באיזור מגוריו, וכיון שהינו מתגורר
במושב בית חלקיה, שם אין בי"ד קבוע היושב לדיון בדיני ממונות, הרי שזכותו
לבחור שמקום הדיון יהיה בעיר בית שמש הסמוכה למושב, וע"כ לכאורה לאחר שבחר
בבית דין בעיר בית שמש שוב אין רשות לאף אחד לתובעו בערכאות, והעובר על כך הרי הוא
בכלל מרים יד בתורת מרע"ה.
ב) מכיון שעפ"י דיניהם אין אפשרות חוקית מעשית לערער על
"פסק בורר", אף באם הינו מזוייף, אלא אך ורק בתוך 45 יום מיום שהומצא
ה"פסק בורר" לידי הבעל דין, וליתר שאת מאחר שכבר אויים בפירוש בפנייה
לערכאות חרף היותו אברך י"ש ו"ציית דינא", ע"כ לכאורה מחובתו
של בית הדין להזדקק לעזרתו מדין "להציל עשוק מיד עושקו", ויש להתיר לו
להגן על ממונו בכל האופנים הדרושים לשם כך, לרבות באמצעות הגשת ערעור לב"מ
מחוזי על "פסק הבורר" (המזוייף לטענתו).
ג) החלטה זו תופקד במזכירות בית הדין, ותימסר לצדדים רק לאחר שצד א'
יפקיד בקופת בית הדין (בנאמנות) המחאה פתוחה ע"ס 10,000 ₪ לכיסוי נזקיו
האפשריים של צד ב' מצו המניעה, למקרה ובו יתברר בביד"צ שהבקשה לצו המניעה
היתה בלתי מוצדקת מעיקרה.