התובע שכר את הנתבע לצילום חתונה בכז’ סיון התשע”ה (14 ביוני
2015).
הסכם השכר היה 7000 ש”ח תמורת “חבילה” שכללה: צלם וידאו, צלמי סטילס,
עריכת וידאו, אלבום דיגיטלי, תמונת קנבס גדולה ועוד. בין הצדדים נקבע שישולם ביום
החתונה 5000 ש”ח, ועוד 2000 ש”ח נוספים ישולמו רק בתום העבודה כשהתובע יקבל לידיו
את כל מה שסוכם. התובע אכן שילם 5000 ש”ח כפי שסוכם, 2000 ש”ח עדיין לא שולמו.
מלבד הצילום עצמו ביום האירוע הובאו לתובע שלושה דיסקים של כ2400
תמונות שמהם עליו לבחור את התמונות לאלבום ולפיתוח.
המשך העבודה דהיינו: פיתוח התמונות, אלבום דיגיטלי, תמונת קנבס, 3
הגדלות תמונות- עדיין לא נעשה. כמו כן בבירור שנעשה ע”י בה”ד הועלה שעבודת העריכה
של הווידאו נעשתה בתאריך 7 ליולי 2015.
התמונות הגיעו לידינו ואנחנו לא מרוצים כלל מן התוצאה:
א. חסרות תמונות – אין מספיק תמונות משלבים משמעותיים כגון: קבלת
פנים, כיסא כלה, בני משפחה אורחים ועוד. מבירור שעשינו העלה שהצלמים עשו לעצמם
הרבה הפסקות וזו כנראה הסיבה שחסרות תמונות משמעותיות.
ב. תמונות פגומות – מצולמים מסתירים זה את זה, תמונות “חתוכות” או
“שרופות”, רקע לא מתאים וכד’.
ג. מלבד זאת אנו לא מרוצים כלל מהיחס של הנתבע כלפינו בזמן האירוע
ואחריו.
תביעתנו היא להפסיק את ההתקשרות עם הנתבע להמשך העבודה. כלומר, אנו
רוצים לקחת את התמונות שהוא צילם ולתת אותם לעריכה והדפסות וכו’ לצלם אחר, לשם כך
אנו צריכים לשכור צלם אחר גם לצילום תמונות נוספות ולשלם על כך.
אנו מעוניינים לשלם על כל העבודה שנעשתה על ידו 2000 ש”ח שזו הערכתינו
לעלות העבודה עצמה כיון שמהתוצאות אנחנו לא מרוצים הנתבע יחזיר לנו 3000 ש”ח ממה
שכבר שילמנו ויישאר בידו 2000 ש”ח שזו להערכתנו ערך העבודה שנעשתה עבורנו.
א. התובע קיבל לידיו 2400 תמונות שמתוכם הוא יכול לבחור את אלו
שמוצאות חן בעיניו להמשך עבודת עריכה כמו שמקובל בתחום זה. ואם כן פשוט שלא חסרות
תמונות.
ב. תמונות פגומות וכד’ מקובל לתקן אותן, אך לשם כך אנו נדרשים לשיתוף
פעולה של מזמין העבודה אך שתוף פעולה כזה לא התקיים ולכן לא בוצעה עדיין עבודה זו.
ג. בעניין היחס, לא קיבלתי מעודי תלונה מסוג זה, גם במקרה המדובר היחס
היה הוגן וראוי כמקובל.
לכן מצידי אפשר להמשיך לשלב הבא בעבודה.
לשאלת בה”ד את הנתבע מה הוא התמחור לעבודה שנעשתה עד עכשיו, הנתבע
השיב שלדעתו יש להפחית מהסיכום סך 1500 ש”ח סך הכל התובע ישלם 5500 ₪ לנתבע,
כמובן שכל החומרים הקיימים יימסרו לתובע. אך התובע לא הסכים להצעה זו.
בית הדין פנה לבעל מקצוע בתחום הצילום על מנת לשמוע חוות דעת מקצועית
אודות העבודה שנעשתה (והצדדים קיבלו את חוות הדעת).
העולה מתוך חוות הדעת:
א. ביחס לחסרון בתמונות – המספר של 2400 תמונות שמתוכן יש לבחור כ300
תמונות זה דבר מקובל. אמנם היו אמרות להיות תמונות ממצבים נוספים כגון בני הזוג עם
האורחים.
ב. ביחס לאיכות התמונות – אין כאן חסרון משמעותי ברוב המצבים אפשר
לתקן באמצעים מקובלים בתחום זה.
ג. מחירן של העבודות שנותרו (ע”פ הערכת שני בעלי מקצוע): אלבום
דיגיטלי- 1100, עריכת ותיקון התמונות ה”פגומות”- 400,3 תמונת קנבס מוגדלת - 300, הגדלות
של תמונות - 200. סך הכל 2000 ש”ח.
התובע רשאי לחזור בו מהסכם שנחתם משום שסיבת ההפסקה היא חוסר שביעות
רצון ויש לכך בסיס לפי חוות הדעת שנתקבלה (חו”מ שלד סמ”ע וש”ך סק”א([1].
יש לנכות מהסכום הכללי (7000 ש”ח) את הערך היחסי של העבודה שעדיין לא
נעשתה. בית הדין פנה לשני בעלי מקצוע ועל פי הערכתם מחירן של העבודות שנותרו הוא
2000 ש”ח. ערך זה הוא כאשר מחשבים את ערכן בפני עצמן אך ערכן פחות מכך כחלק
מ”חבילה כללית” של הצילום.
לכן השומה תהיה כ – 2/3 מהערך הנ”ל. נמצא שערך העבודות שנעשו הוא 5500 ₪ מתוך הסכום הכולל של 7000 ₪.
כל זאת לולי שמצאו ליקויים בעבודת הנתבע. אך לאור חוות הדעת שהצביעה
על חסרון של תמונות עם האורחים יש להפחית ליקוי זה מהתשלום. לאחר התייעצות עם איש
מקצוע החליט בית הדין לאמוד את הליקוי ב10% מהסכום, דהיינו, 550 ש”ח. נמצא
שלאחר ניכוי דמי החיסרון הנתבע צריך לשלם סך של 4950 ש”ח עבור כלל העבודה שכבר נעשתה.
ביחס לטענת התובע אודות חסרון באיכות התמונות, לפי חוות הדעת המקצועית
שקבלנו לא קיים חסרון כזה. ויש להוסיף, שאפילו אם נניח שיש ספק בדבר, הרי הנתבע
מוחזק ב5000 ש”ח שכבר שולמו לו, ואם כן על התובע להביא ראיה לדבריו שהרי כלל גדול
הוא בדין “המוציא מחבירו עליו הראיה” (ב”ק מו, ב).
בעניין לטענת התובע ליחס מזלזל, אין בידינו ביסוס לדבר זה היות והנתבע
מכחיש זאת וכפי שהתבאר בסעיף 3 שעל התובע להביא ראיה לדבריו.
א. בית הדין קובע שתמחור העבודה הוא 4950 ₪.
לאור זאת שנגבה תשלום של 5000 ₪ ביום הארוע – על הנתבע להחזיר לתובע סך של 50
₪ לא יאוחר מח’ שבט תשע”ו.
ב. על הנתבע להעביר את הדיסקים של כל התמונות שנעשו וכן סרט וידאו
ערוך לא יאוחר מהתאריך הנ”ל..
פסק הדין ניתן בתאריך
ח שבט תשע”ו
“והאמת והשלום אהבו”
בזאת באנו על החתום
הרב דרור טויל
|
הרב אריאל בראלי
|
הרב דוד פנדל
|
|
אב
בית דין |