קוממיות

המוסר האמיתי הוא מוסר של תורה, ולא מה שאנשים מהמיית ליבם והתרגשותם חושבים שזה אנושי, חז"ל אמרו שהמרחם על רשעים, בסופו של דבר עלול להתאכזר על הצדיקים.

האחדות במחנה הציוני הדתי צריכה לכלול את כל המחנה מקצה ועד הקצה. כל מי ששואף לחיזוק החינוך הדתי לגווניו, וכל שכן כל מי ששולח את ילדיו לחינוך הדתי, צריך להיות כלול בתוך האחדות.

גם אם המגרשים חשבו שזה יועיל לכלל ישראל, היום, כאשר ברור לכל שהם טעו, עליהם לחזור בתשובה. ועליהם גם כן לקבל על עצמם שבעתיד לבא לא יסייעו לפשע כזה כלל.

אנו, כבנים ובנות, רואים כבר את העתיד, ומעוניינים לתת פתרון אשר יענה הן על צרכי ההווה והן על צרכי העתיד. ולא היא: אנו חייבים להתאזר בסבלנות, ובכל מצב לתת פתרון למצב הנוכחי.

ר' משה נכנס בצעד נלהב לכיתה א', והניח את תיקו החדש בסמוך לשולחן המורה. מולו ישבו עשרים ילדים, ותלו בו עיניים תמימות, שמחות ומשתוקקות ללמוד. משה חייך בסיפוק, והתפלל בליבו שתשוקת לימוד זו תימשך לעד. לפתע, חש זוג עיניים שונות ננעצות בו בלגלוג. הוא הסתובב בחדות, וזיהה בפינת הכיתה את אחד מהורי הילדים, המסתכל בו במבט מבוגר של מי שכבר ראה בחיים ומכיר את תחילת כיתה א'... ואת ההמשך. משה הביט שוב בילדים, וחשב: באמת עלי להתייעץ - כיצד לחנך לאהבת תורה?

תקנו לנו חז"ל בברכת השיבה שופטינו: "והסר ממנו יגון ואנחה", באף ברכה אין תוספת שכזאת כולל הברכות על החזרת מלכות ישראל ובניין המקדש

ודאי שאדם מותר לו לשנות את דעתו, בענינים שאינם עקרוניים אבל זו אינה "התפשרות", אלא "התפכחות"! הבדל גדול יש בין שני המושגים הללו.

"כי ניחם ה' ציון ניחם כל חרבותיה...", סיים נחמיה את החזרה האחרונה לקראת קריאת הפטרת בר המצוה שלו, וקולו הנעים והחזק הדהד ברחבי הבית. הוא עצם לרגע את עיניו וראה בעיני רוחו את התגשמות הנבואה. - אני כל כך אוהב את הפסוק הזה, שח לאביו שישב לצידו, הגאולה המתוארת בפסוק זורמת בהשקט ובנחת, הארץ הולכת ונבנית, וכך אכן קורה במציאות. - אתה עוד צעיר נחמיה, חייך האב בחיוך נוגה, לא ראית מה שאני ראיתי. לצערנו יש הרבה סיבוכים ובעיות בתהליך הגאולה. - אבל למה, אבא, למה?

אנו צריכים לעמוד בתוקף על זכותנו האלוקית על כל מרחבי ארצנו ומצדנו אסור לנו להודות שחבל ארץ מסוים הוא מחוץ לתחום ולחובת ההתיישבות והאחזותנו בו

אם כך ננהג - נלך בשתי זרועות, לא נתקיף אלא את המהרסים בלבד, ולא זה את זה - מיניה ומיניה תבנה ארץ ישראל