קוממיות

במאבק על דמותו הרוחנית ועל ערכי הנצח נשאר יעקב אבינו לבדו וכך גם במאבקים לדורות

כשיש אמונה אין פחדים ואין דמיונות, במבט של אמונה המציאות נראית שונה לגמרי. הצרות נראות קטנות והיכולת להתגבר עליהם גדולה

אנו שישה אחים ואחיות, כולם נשואים ובעלי משפחות ב"ה. בחודשים האחרונים התגלתה בעיה המטרידה את כל המשפחה. אבינו, אדם מבוגר, פרש לפנסיה לפני כמה שנים, ובעת האחרונה החל להתנהג בצורה מוזרה. הוא טוען שעוקבים אחריו ורודפים אותו. הוא חדל ללכת לבית הכנסת, ומגיף את תריסי הבית שלא יציצו. כשניסינו לומר לו שאלו דמיונות, האשים אותנו גם כן ברדיפתו. ביקשנו שיבוא לפסיכולוג או פסיכיאטר והוא בשלו. כולנו, אמא ואנו, במצוקה. מה לעשות?

אני נפגש עם בחורה מצויינת, בכל היא מוצאת חן בעיני, ביראת השמים שלה, במידות הטובות וכו'. יש קצת בעיה עם המראה החיצוני שלה. לפעמים היא נראית לי שיא היופי, ולפעמים ממש לא. אני חושש שאולי בעתיד זה יפריע לי. יש רגליים לחשש כזה, או לא?

רעות נפלה על המיטה שדודה. כבר חודש, שהיא לא ישנה כמעט בלילות. השנה אין בסניף קומונרית, וכאחת המדריכות המובילות בצוות, הכל נפל עליה. כבר חודש, שהיא רואה בחלום רק כתובות אש, דגלנויות וקירות צבועים. "נו, איך היתה השבת ארגון"? שאלה אמא. "היה טוב וטוב שהיה. אבל את יודעת, היא הזדקפה לפתע, אחרי שזה נגמר, אני חייבת לברר לעצמי - בשביל מה הכל? מה מקומה של תנועת נוער"?

יעקב מחדיר בתוך הנשמה את האמונה, שגם אם כרגע ישנו חושך אנו מאמינים שיזרח האור בתוך הגלות הקשה והמרה

הגדולה האמיתית היא דווקא נובעת מתוך ענווה אמיתית. כי הענווה היא התבטלות כלפי הקב"ה, הכרה שהכול שלו, הכול ממנו ואני כשלעצמי מה אני

בחורה בת 19, יכולה כבר לחשוב על נישואין, אבל בחור בן 19, מאד מוקדם עבורו לעסוק בכך.

ברכה פיזרה את הצעצועים ברחבי החדר. מעניין באיזה צעצוע תבחר ביתי יעל, הרהרה לעצמה. הפעוטה זחלה במרץ לפינת החדר המרוחקת, לצעצוע האדום. מעניין, חשבה ברכה, כבר בגיל כזה היא נמשכת לצועק והבולט. האם גם כשהיא תגדל, היא תבחר בלבוש ובדרך כזו? חשוב שאלמד כבר כיום - כיצד להאהיב את מצוות ומידת הצניעות?

עשו שראה שאינו יכול לפגוע ביעקב ישירות, הלך וחיפש דרכי הטעייה - 'מתנחם לך', כלומר: כלפי חוץ, חזר בו והצהיר שאינו רוצה לפגוע ביעקב