תורה-אמונה

כאשר הלימוד נועד לקנטר ולהתיהר האדם מתמלא השפעות שליליות. לפעמים הרגש שומר על השכל שלא יתקלקל. גם מצוות יישוב הארץ צריך לקיים לשמה. סדר לימוד מומלץ/ הקפה כללית של התורה.

כל אחד מישראל שייך לכל חלקי התורה. יש שתי תכונות בנפש וכנגדן שני תחומים בתורה שנראים כסותרים אך הם משלימים: הפאן הרוחני העוסק באידיאה ובמחשבה והפאן המעשי העוסק במציאות המורכבת. בשבל לעסוק בהלכות פרטיות צריך להסתיר את האור של העיסוק הרוחני. הסתרה זו גורמת להוספת אור בעולם התחתון.

האדם הבריא אוהב את התורה. לימוד התורה משנה את האדם ולא רק מוסיף לו ידיעות כשאר חכמות. העיסוק הנכון של אדם מישראל בתורה מקנה לו גם את תכונת החיים השלמה ואין לו צורך ללמוד את מדעי החול לשם כך.

ביאור היחס בין תורה לתפילה. לימוד הבקיאות גורם לשימור הלימוד המעמיק. ההלכות הפשוטות הן ישומים של רעיונות גדולים.

הלימוד המעשי הוא בסיס מועיל להשגות הגבוהות וללימודים הרוחניים כיוון שזה מקנה לאדם הסתכלות נכונה על החיים. ת"ח גדולים ראויים להגיע למדרגות גבוהות ולשלוט בהם בצורה מלאה.

בלימוד תורה אדם נפגש עם ההכנות שיש בנפשו לתורה. כשהלימוד חי יש חיבור לשורש של הדברים ומתוך כך יותר קל לזכור. בארץ ישראל לימוד התורה הביא ברכה בתורה מלבד השימור.

בלימוד התורה נפגשים עם מהות החיים בניגוד לשאר החכמות.

ריבוי לומדי התורה לא רק מרבה כמותית את כמות הישראלים המצויינים באומה, אלא שהישראליות בעצמה מתעצמת, ויוצאת אל הפועל תכונת החיים האמיתית שלה. כיוון שהתורה נמצאת בשורש האומה, עזיבתה גורמת לפגעים הרעים ביותר. הבנת ההשפעה האלוקית על הפרטים מכשירה השפעה זו.