תשובה

המשמעות של התשובה היא שהעולם כולול צועד קדימה לשלמותו בכל התחומים.

החטא גורם לפגחעה כללית בקשר של האדם עם ה' ולא רק במקום בו חטא. ותיקון החטא צריך להיות בצורה כללית מהנשמה ולא פרטי לחטא ספציפי

מהם יסודות התשובה? היום נתחיל את פרק ט"ו שבו נברר מהם יסודות התשובה. נלמד שיסוד התשובה הוא הכרת האמת, ושעל התרבות לעסוק בעידון הרצון ולא בתאוות גשמיות.

התשובה אינה רק תיקון נקודתי של מעשים, אלא תפקידה לרומם את האישיות עצמה. לכן התשובה צריכה לעסוק בתיקון המחשבה והנפש וכך הכל יתוקן מהשורש. מאותה סיבה התשובה שייכת גם בצדיקים למרות שמעשיהם מתוקנים.

היום נראה שיראת שמיים אינה רגש בלבד והיא צריכה להיות מודרכת על ידי לימוד שכלי. כמו כן נלמד שתפקידם של שאיפות גדולות הוא לא רק כדי לשפר את העתיד אלא גם לתקן את העבר. לסיום, נתבונן איך הרב רואה את היחס בין צדיק גמור לבין בעל תשובה.

עונג שבת הוא מצוה גדולה, אך צריך להיזהר שהוא לא יגרום לאדם לשקוע בחומריות. נלמד שיש תשובה לפני השבת ולאחריה. נלמד גם על הדקדוק הנצרך אפילו בפרטים הקטנים, ועל החובה לא לעכב את התשובה אפילו לשעה קלה.

התשובה מעלה את לימוד התורה של האדם לאיכות אחרת לגמרי ונותנת לאדם הרגשת מתיקות בלימוד. וכן להיפך – לימוד התורה מסייע לאדם להשלים את עצמו ולהתרומם לתשובה גדולה יותר. לסיום, נעסוק בפיסקה מרכזית במשנת הרב קוק: התשובה צריכה לגרום לאדם להתחבר לעולם ולחיים, אבל בצורה מתוקנת יותר.

הבושה שהאדם מתבייש מחטאיו, גורמת לאדם הרגשת ריחוק מהמצוות ומהתפילה בגלל שאין הוא ראוי להם. למרות זאת, היא בעצמה גורמת לו קרבה גדולה לה', מתוך הבנה ש"קרוב ה' לכל קוראיו", בכל מקום שבו הם נמצאים.

"כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" – לפעמים דווקא ההתרוממות הרוחנית גורמת להתגברות של תאוות, אך זה לא אמור לגרום לאדם לעצור בהתקדמות. כמו כן נדבר היום על חיזוק הרצון על ידי חיזוק כוחות הגוף, ועל כך שגם במצב של הרגשת ריחוק ממדרגות רוחניות גבוהות אל לנו להתייאש.