פרשת בא

באור המילים "בכור פרעה" ו"בכור השפחה", לבכור יש כח רוחני יותר חזק נאשר לאדם שאנו בכור, הקושי בפסוק "והייתה צעקה גדולה במצריים אשר כמוהו לא נהייתה וכמוהו לא תוסיף" שערבב לשון זכר ולשון נקבה, ישוב הנצי"ב לשאלה הזו. הסבר הנצי"ב שלעמ"י יש מעלה כ"כ גדולה לעמת הגויים, שגם אנשים שמצד עצמם לא היו ראויים לצאת ממצריים, נצלו בכדי שיהיו צוותא( מלשון חברה) לצדיקים. והנקודה הזאת באה לידי ביטוי בכך שהכלבים שתקו בזמן מכת בכורות. חידושו של הנצי"ב שרק החשובים בעמ"י נצטוו לא לצאת מבתיהם ולא כל העם , החידוש הזה נובע מן הגמרא בזבחים שדרשה, שמשה רבנו אמר לפרעה "וירדו כל עבדיך" ולא פרעה בעצמו מפני כבוד המלכות. הנצי"ב חוזר לפרש לפי הפשט שכל גדולי המדינה יתחננו לפני משה רבנו שיצאו כבר ממצריים, הסבר הנצי"ב על מה באה חורי האף של משה רבנו ולפי"ז ביאור מה הקשר בי הפרשה הזו לבין הפרשה הבאה הסמוכה אליה. ( פרשה הכוונה הקטע הבא בפרשתנו)

מיד במוצאי השבת נעביר כאן בשידור חי את שיחתו של הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לפרשת בא.

שיחתו השבועית של הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א לפרשת בא - לקריאה או לצפיה.

באור המילה "כלה" , פרעה יכנע לחלוטין מפני ה" אחר מכת בכורות,. חידוש הנצי"ב שהבקשה שעמ"י ישאיל מהמצרים כלי כסף וכלי זהב צריכה להישאר בשקט. מהי הסיבה לכך שבפרשתנו לא הוזכרו "שמלות" ואילו בפרשת שמות כן הוזכרו "שמלות? שאלה נוספת מהו הסיבה לשינוי שכאו הוזכרו הגברים ואילו בפרשת שמות לא הוזכרו הגברים? שאלה3 מדוע כאן הוזכרה "רעותה" ואילו בפרשת שמות הוזכר " שכנתה וגרת ביתה"? משה רבנו אהוב ומכובד בעיני עבדי פרעה והעם המצרי, ההודעה שהולכת להיות מכת בכורות לא נאמרה סמוך לביצוע, מי יצא להכות בכורי מצריים הקב"ה או המשחית? ישוב הסתירה בפסוקים בהקשר הנ"ל!

אלה שהאמינו בישועת ה' למרות היותם במדרגה נמוכה, יצאו ממצרים ונגאלו והקימו את בית המקדש, וארבע חמישיות שלא האמינו בישועת ה' בגלל חשבונות רבים - נשארו במצרים ונאבדו מעם ישראל עולמית.

הרב עוסק במצוות קידוש החודש ובמשמעות של זה שזאת מצווה שהיא על בני ארץ ישראל שרק במקרי קיצון חכמי חוץ לארץ יכולים לקיים. בהמשך הרב עוסק במצוות תפילין ובמשמעות שלה (אות בין ישראל לה')

צפו בשידור חי החל משעה 20:00 משיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו בבית הכנסת "היכל יעקב". השיעור בנושא: כוחה של אמונה להביא גאולה.