פרשת בא

באורו של רבנו בחיי למילה "לענות" שפרושה להיכנע. דרישת הקב"ה מן האדם הנה להיכנע מפניו. באורם של רבנו בחיי והרמב"ן לסדר התנהלות עשרת המכות במצריים, מתי החלו ומתי הסתיימו.

האדם צריך להתבונן במעשיו ובפעולותיו מה יעשה ומה לא יעשה. דעת רבנו בחיי שכל פעולות האדם אשר יעשה בעוה"ז צריכות להיות למען אשר יוכל לעבוד את ד' ית' בצורה היותר טובה! קשיות הלב נובעת מן אכזריות ורוע ליבו של האדם.

"החודש הזה לכם" - מהות המצוות לכם. "שה לבית אבותם" - המדרשים מלמדים את גדל קרבתנו לה', ומרכבה לשכינה בכל מקום שנמצאים, אפילו במקומות הנמוכים ביותר - ארץ מצרים.

יציאת מצרים חייבת להיות בעוצמה ! הרב עודד מילר בסרטון לפרשת בא בסדרת "רגע בפרשה" מבית אתר ישיבה.

הקדוש ברוך הוא משפיע עלינו הרבה טוב, אך גם ברוב טובה איננו מסוגלים לעמוד, ועלינו להתכונן לכך על ידי עבודת ה' ותיקון המידות | כל אחד צריך לראות את יציאת מצרים כאילו כולה התרחשה עבורו, 'בשבילי נברא העולם!'

באור המילים "בכור פרעה" ו"בכור השפחה", לבכור יש כח רוחני יותר חזק נאשר לאדם שאנו בכור, הקושי בפסוק "והייתה צעקה גדולה במצריים אשר כמוהו לא נהייתה וכמוהו לא תוסיף" שערבב לשון זכר ולשון נקבה, ישוב הנצי"ב לשאלה הזו. הסבר הנצי"ב שלעמ"י יש מעלה כ"כ גדולה לעמת הגויים, שגם אנשים שמצד עצמם לא היו ראויים לצאת ממצריים, נצלו בכדי שיהיו צוותא( מלשון חברה) לצדיקים. והנקודה הזאת באה לידי ביטוי בכך שהכלבים שתקו בזמן מכת בכורות. חידושו של הנצי"ב שרק החשובים בעמ"י נצטוו לא לצאת מבתיהם ולא כל העם , החידוש הזה נובע מן הגמרא בזבחים שדרשה, שמשה רבנו אמר לפרעה "וירדו כל עבדיך" ולא פרעה בעצמו מפני כבוד המלכות. הנצי"ב חוזר לפרש לפי הפשט שכל גדולי המדינה יתחננו לפני משה רבנו שיצאו כבר ממצריים, הסבר הנצי"ב על מה באה חורי האף של משה רבנו ולפי"ז ביאור מה הקשר בי הפרשה הזו לבין הפרשה הבאה הסמוכה אליה. ( פרשה הכוונה הקטע הבא בפרשתנו)