אגדתות

רבי יוסי אמר שהמנגנים במקדש היו ממשפחות בית הפגרים ובית הצפורים מהעיר אמאוס, זהו רמז שמדובר בשילוב של לויים ושל ישראלים, והוא נועד להסביר מדוע דוד רצה שינגנו דווקא כך.

בתיאור שמחת בית השואבה במשנה מסופר שהלויים היו המנגנים, אך הרמב"ם פסק שגם ישראלים היו מנגנים. מדובר במחלוקת בשאלה לשם מה דויד חיבר את שירי המעלות.

דויד שאל את אחיתופל האם מותר לעצור את עליית התהום באמצעות השלכת חרס שנכתב עליו שם. מדובר בכפיית אחיתופל לעצור את המרידה שהוא תכנן כנגד דויד.

דויד למד על בשרו מאחיתופל, שפעמים שצריך להתחשב בדעת קבוצות שאינן נאמנות לתורה, והדברים קשורים לדרך שבה דויד הפריד בין בת שבע לאוריה החתי.

בירושלמי מסופר שדויד חפר יסודות למקדש וכשהגיע לתהום, הוא מצא שם עציץ שאמר שלו שנטילתו תציף את העולם. העציץ מסמל את בת שבע, שבה רצה דוד לזרוע את שלמה שיבנה את המקדש.

בתורה מרומז שיהושע יכול לעצור את השמש כדי שבני ישראל יקיימו את מעמד הברכות ביום הכניסה לארץ, ויהושע ניצל כוח זה כדי לעצור את השמש בגבעון.

חז"ל נחלקו האם קיימו את מעמד הברכות ביום הכניסה לארץ בסמוך ליריחו או בסמוך לשכם, ואילו בספר יהושע משמע שלא קיימו אותו ביום הכניסה. לא מדובר במחלוקת ממש.

לפי מסורת אחת בחז"ל נס עצירת השמש ארע ברבע האחרון של החודש והיה בפעימה אחת. ולפי מסורת אחרת הוא היה בתחילת החודש והיה בשתי פעימות.

הסבא של רבי פרידא מצא גולגולת ולא הצליח לקוברה. הוא עטף אותה, אך אשתו שרפה אותה. המעשה מרמז לסתירות שבין נבואות ירמיה על יהויקים לבין התממשותן בפועל, ולפתרון הסתירות.

הסבא של רבי פרידא מצא גולגולת ולא הצליח לקוברה. הוא עטף אותה, אך אשתו שרפה אותה. המעשה מרמז לסתירות שבין נבואות ירמיה על יהויקים לבין התממשותן בפועל, ולפתרון הסתירות.