גמרא-כללי

מהו שורש מחלוקת האמוראים אם חצי נזק הינו קנס או ממון – מחלוקת במציאות אם שוורים בני שימור או מחלוקת בהגדרתם ההלכתית או שמא ברמת האחריות המוטלת על האדם. הבנת שיטת הרא"ש שלכאורה תולה במחלוקתם את השאלה אם הנזק בכלבא דאכל אמרי נחשב קרן או שן.

למה בפחת נבילה לא מחייבים את המזיק מטעם "קרנא דתורך קבירא ביה"? תירוץ התוס' והראב"ד. האם פוטרים את המזיק במקרה שהניזק יכול היה למנוע את הנזק. חקירת האפיקי ים אם המזיק חייב רק את ההפרש בין בהמה לנבילה או שחייב הכל והנבילה נחשבת לפירעון. קודם שנודע לניזק – האם הפחת למזיק משום שהנבילה שלו או משום שהפחת נגרם מחמתו?

חז"ל מבינים שכאשר הקב"ה נתן את המצוות, אין הכוונה להוראות ביצוע בלבד? הכוונה היא לתת לעם ישראל רעיון לביצוע, ועם ישראל לדורותיו יפתח אותו בכל דור דור לכדי הוראות מעשיות. כל דור נותן את הבנתו שלו לרעיון האלוקי.

המקור ללימוד חז"ל שאין האישה מחויובת למול את בנה מהפסוק "כאשר צווה אותו אלוקים" - אותו ולא אותה, נראה מאוד לא מובן. אולם כאשר קוראים את הפרשה עצמה לעומק , כמו שקראו רבותינו אפשר להבחין כיצד ה' יתברך בעצמו רומז למה שחכמים פסקו, וכן בכל התורה כולה.

חקירת האחרונים אם החיוב מטעם פשיעה בשמירה או מטעם בעלות ואחריות. מדוע המפקיר שורו לאחר שבח פטור? מחלוקת ר' שמעון שקופ והגרש"ז אוירבך. כשלא ידוע אם המזיק פשע – על מי חובת הראיה?

האם יש איסור להזיק או שהתורה רק חייבה לשלם על הנזק? באיזה איסור עובר המזיק? הראשונים והאחרונים חיפשו מקורות שונים לכך.

מדוע החיוב על האב למול את הבן אינו מופיע בפרשת המילה? המקור לכך שהאב מל את בנו אינו מופיע כציווי בפרשת הצווי על המילה, אלא כנתון עובדתי בעת שאברהם מל את בנו. מכאן למדנו שיש מצוות שנלמדות במפורש , ויש מצוות שנלמדות מתוך מסקנות של הנביא עצמו משמיעת ציווי ה'.