סנהדרין

גודל טקסט

shutterstockחידוש הסמיכה בזמן הזה
שיעור על סמיכת זקנים ופולמוס חידוש הסמיכה

ויקישיבה - סנהדרין

בית הדין הגדול שהיה מורכב משבעים ואחד דיינים.

בבית המקדש, בלשכת הגזית, עמד בראש ישראל בית דין, שמנה שבעים ואחד דיינים מחכמי ישראל הגדולים, והיווה את הסמכות השיפוטית העליונה בעם ישראל.

נוסף לכוחו השיפוטי, היווה בית דין עליון זה, מעין "מועצת הזקנים" העליונה של העם, ולכן בתוקף תפקידו וסמכויותיו: א. מינה את הדיינים שבכל רחבי ארץ ישראל; ב. דן בדינים מיוחדים, כגון: שפיטת נביא שקר, שפיטת זקן ממרא, החלטה על יציאה למלחמת הרשות ועוד; ג. כל הדבר הקשה, שבתי הדין שתחתיו לא יכלו להכריע בו, הובא להחלטת בית דין הגדול, והחלטתו היוותה פסק סופי בעניין.

כשהייתה הסנהדרין הגדולה קיימת, לא הייתה מחלוקת בישראל, אלא כל דין שהתעורר בו ספק לאדם מישראל, היה שואל את בית הדין שבעירו; אם לא ידעו, היה הולך לבית דין גבוה יותר, ואם לא מצא בית דין שיתן לו תשובה, היה הולך לסנהדרין הגדולה והם היו פוסקיםעוד...
x
  • החטא ועונשו
    מצווה לברר את כל הסכסוכים בבית דין שיונק את סמכותו מהתורה * בבתי המשפט במדינת ישראל נהוגה שיטת משפט שתפיסותיה וערכיה שאובות ממקורות זרים * דעת גדולי הפוסקים שבתי המשפט בישראל דינם כערכאות של גויים * כיום ברור וניכר ששיטת המשפט הזרה פוגעת בעם ישראל ומחלישה אותו * פסיקות בתי המשפט פוגעות בדמותה היהודית של המדינה, במעמד הרבנות, ביישוב הארץ ובביטחון המדינה ואזרחיה * אחריותם של לומדי התורה לברר סוגיות ממוניות הלכה למעשה ולבסס מערכת שפיטה תורנית המתייחסת לחיים המודרניים
  • מתי מותר לתבוע בערכאות?
    שלושת שיטות הראשונים בדבר הליכה לערכאות, הטעמים להיתר הליכה לערכאות, הכרעת פוסקי זמננו.
  • איסור ההליכה לערכאות (2)
    איסור ההליכה לערכאות חל גם על הליכה לבתי המשפט בישראל. ההבדל המהותי בין דיני ישראל לדיני גויים. טעם ההתנגדות של הציץ אליעזר לציטוט משפט עברי בבתי המשפט בישראל.
  • פרשת משפטים תשס"ח
    משפט התורה ובתי המשפט; 4 אבות נזיקין רוחניים; מצוות שכחה; הקב"ה החריב את בית המיקדש באש והוא ייבנה על ידי אש קודש; החומרא של אסור ריבית והקשר שלו לשם ה'; היתר עיסקא; ישראל אנשי קודש ; קישור התורה למציאות.
  • האיסור לדון בפני בתי משפט חילוניים
    גם בתי המשפט שבמדינת ישראל דינם כדין "ערכאות של גויים", הואיל ושיטת המשפט שלהם אינה על פי תורת ישראל. וגם עליהם חלים דברי הרמב"ם "כל הדן בדייני נכרים ובערכאות שלהן, אע"פ שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבנו".
< 54321 >
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il
;