קוממיות

הגענו שנינו להחלטה חיובית להתחתן, אבל ההורים שלה מתנגדים מאד לקשר בינינו, ואפילו איימו שלא יבואו לחתונה.

הגירוש הוא שקורע את העם, ואילו ההתנגדות לגירוש מונעת את הקרע. המעורבות של הצבא בנושאים פוליטיים שהצבור חלוק בהם היא שפוגעת בלכידות של הצבא, ולא המסרבים להשתתף בפעולות בלתי מוסריות אלו.

הטיפול השיקומי בנוי על התפיסה שארבעת שלבי התשובה: וידוי, חרטה, עזיבת החטא, קבלה לעתיד, הם ארבעת שלבי השיקום, אותם חייב האדם לעשות לפני אלוקיו.

הגמילה הראשונה מהנקה היא לא של הבן, אלא של אימו, שתרצה בשלמות לגמול עצמה מהנקה. התינוק מרגיש שאמו מרחמת עליו, והוא מנצל זאת ובוכה כדי לעורר עוד יותר את רחמי האם עליו.

בחנוכה השתדלנו כולנו להיות "מהדרין מן המהדרין", אך במהלך השנה האם עלינו לדרוש את חותמת "בד"ץ" או "מהדרין" על מוצרי המזון אותם אנו אוכלים?! במידת ההקפדה על כשרות "בד"צים" למיניהם, או חיזוק הרבנות הממלכתית מאידך, תעסוק ה"קומה התורנית" השבוע.

מוטל עלינו תפקיד גדול להיות עמוד השדרה המחבר את כל חלקי העם, ובראש ובראשונה להיות מחברים את הצבור הלאומי-הציוני, הצבור המסורתי והצבור החרדי לגוש מגובש אשר יקדם את המדינה להיות מדינה יהודית לעם היהודי, בעלת אופי יהודי.

שנים אנו שואפים להנהיג את המדינה, מדמיינים כמה טוב יהיה שאדם הנאמן לתורה ישב על כסאו של ראש הממשלה, עד כמה יהיה בזה התקדמות ניכרת של "תיקון עולם במלכות שדי". אולם בלב פנימה מתגנב החשש, האם באמת אנו יודעים כיצד להנהיג את המדינה על אדני התורה?

מיוחד הוא נס החנוכה ומלא הפכים - תרבות "נאורה" שהופכת לחשוכה, אחים שנשבים בקסמי הגויים והופכים לאויבים, וגבורה גדולה של יושבי אוהלים, מעטים, טהורים, המביסים לוחמים מנוסים, רבים, טמאים. מהו המסר של לפידי הניצחון ההוא - נרות החנוכה המרצדים בימים אלו מול עינינו, מיהם המתייוונים והמכבים של דורנו?

בני ישראל שחונכו על ברכי יעקב יודעים שכל מה שקורה להם אינו מקרי אלא מונהג על ידי ההשגחה העליונה, והם מצדיקים עליהם את הדין.

כיום, אנו מצווים לחזק את המשפחה ואת הזוגיות. אותו ערעור של חיי המשפחה אשר גרמו לו היוונים, מחלחל בחברה הישראלית גם בימינו אלה, וגורם לריבוי מקרים של פירוד וגירושין. בימי החנוכה, חובתנו היא להגביר אהבה בין איש לאשתו, כדי שנוכל להאיר גם על אלה אשר לא זכו להיות מוארים באורה של תורה