רביבים

גודל טקסט

פיקסביילמה אני נותן מעשר כספים ולא מתעשר?
חז"ל דרשו את הפסוק "עשר תעשר" עשר, בשביל שתתעשר. למה יש אנשים שמפרישים ולא זוכים להיות עשירים?
x
  • סופה של פרשת גיורי וינה
    בקרב הממסד הדתי היה ברור כי גיורי וינה יאומצו, אך סמוך לישיבת מועצת הרבנות בעניין הופעל על הרב אונטרמן לחץ אדיר של הקנאים , המשלחת שהגיעה לווינה עשתה עבודה מרושלת וסבלה מהטיה קשה נגד העוסקים במלאכה , סופה של הפרשה היה בסגירת בית הדין בווינה ובפקפוק בגיורים שנעשו שם ,במישור הכללי, המחלוקת ההיא גרמה למקילים בגיור לחשוש להביע את דעתם בפומבי.
  • פרשיית גיורי וינה
    בשנת תשכ"ט הצליחה הסוכנות היהודית לחלץ מברית המועצות מעט יהודים, אך בתחנת המעבר בווינה התברר שחלקם נישאו נישואי תערובת , פעילי עלייה דתיים שגובו בהסכמה שבשתיקה מהרבנות הראשית עמלו כדי לגיירם, אך ספגו מתקפה חמורה שגרמה לרבנות הראשית לחזור בה ולגיירם מחדש בארץ , בניגוד למה שנטען, היוזמים היו אנשים יראי שמיים ואידיאליסטים שפעלו למען המשכיות עם ישראל, כמו ר' אלתר שטיינמץ שאחר דמותו התחקו לאחרונה חוקרי מכון הר ברכה.
  • גיורי וינה – העלילות והעובדות
    פעילים ליטאים ואנשי חב"ד בחרו להפיץ דברי שקר ועלילות סביב פרשת גיורי וינה והרבנים שהכשירו אותם. התוצאה העגומה הייתה מחלוקת קשה והוצאת דיבה שגלשו מחוץ לארץ לתחומי ארץ ישראל.
  • חזון מדינת ישראל
    החזון שהועיד הקב"ה לעם ישראל בארצו הוא להביא ברכה לכל הגויים, אך לא בדרך נס, אלא על ידי הקמת מוסדות ראויים והטבת דרכינו , הדרך להשלמת החזון עוברת בחיזוק ערכי העבודה, המשפט, המדע והמשפחה - כשלימוד התורה משפיע מטובו על כולם , התבלטות לטובה של מדינת ישראל בכל הפרמטרים תביא אליה בחזרה גם את שארית העם שנשאר בגולה
  • מורשת דרך ארץ שהנחיל נח
    ילדים חייבים לעשות כלפי הוריהם כל דבר שאדם הגון היה עושה במסגרת דרך ארץ. החידוש שהוסיפה התורה במצוות כיבוד הורים הוא חובה לסייעם כשהם סיעודיים גם במחיר הפסד זמן וכסף , גם ילדים להורים מאמצים מחויבים לכללי הכבוד והמורא מצד דרך ארץ, למרות שאין אלו הוריהם הביולוגיים, וכן גרים , התורה לא ציוותה על ברכה לפני האכילה, מפני שזו חובה מוסרית פשוטה להודות לא־ל שהעניק לנו את המזון
  • לימוד התורה כפשוטה
    רבים מהתלמידים ואף מהרבנים בקיאים בדרשות רבות על פרשת השבוע, אך אינם יודעים לחזור על הייעודים הפשוטים שנאמרו לאבות בתורה ,בסדרת הספרים 'בדרכה של תורה', שמיועדת אומנם לילדים, ישנה ברכה גדולה בכך שהיא מביאה את דברי התורה כפשוטם ומדגישה את המסרים העיקריים של התורה עצמה , המסר החוזר בסיפורי האבות הוא הייעוד שלהם ושל זרעם להיות מופת וברכה לכל משפחות האדמה .
  • מצוות הקהל ואחדות העם
    לקראת הבחירות המתקרבות עלינו להיזכר בחג הסוכות כי "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" , גדולה מזאת, השנה זכינו למצוות הקהל שעניינה איחוד עם ישראל כולו סביב ערכי התורה , גם בימינו, כאשר מצוות הקהל אינה מתקיימת כתקנה, יש חשיבות גדולה לקיום זכר לאותו מעמד כחלק מדרישת ציון , מאז האדר"ת והרב קוק, גדולי ישראל טרחו כדי לקיים מעמד הקהל מכובד וממלכתי ככל האפשר.
  • קבלת מלכותו ותקיעת השופר
    הרבה עבדים יש בעולם, אשרינו שאנו זוכים לקבל על עצמנו את מלכותו של מלך מלכי המלכים בראש השנה , שני סוגי קולות ישנם לשופר - תקיעה ותרועה. התקיעה, שהיא קול פשוט ואחיד, מבטאת שמחה ויציבות, ואילו התרועה, שהיא קול שבור וקטוע, רומזת לשיברון ולחרדה, חכמים תיקנו תקיעה לפני ואחרי התרועה כדי לרמוז שלמרות החרדה אנו מאמינים שמטרת יום הדין היא לתקן את מעשינו ולהיטיב לנו באחריתנו.
  • שילוב תורה ומדע במוסדות החינוך
    לימוד מדעים הוא חובה הן מצד העמקת הבנת התורה והן מצד היכולת להתפרנס , ככל שיש בישראל יותר מדענים דגולים, וככל שאותם מדענים יותר יראי שמיים, מתקדש על ידם יותר שם שמיים בעיני העמים , כיום, החלטה למנוע מילדים ללמוד מדעים כמקובל גוזרת על רבים מהם עוני ועומדת בסתירה למצוות התורה שנועדו לעזור לעני ולהעמידו על רגליו.
  • יום הכיפורים והתיקון שבין אדם לחברו
    השעיר שעלה בגורל לה' נועד לכפר על טומאת מקדש וקודשיו, ללמדנו שכל החטאים נובעים מפגם בהתקשרות שלנו לערכי הקודש , ערב יום הכיפורים נהג הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לעורר אותנו לאהבת הבריות , מטרת התענית ביום הכיפורים היא לנתק מעט את נשמתנו מכבלי החומר ולאפשר לכל השאיפות הטובות והאמיתיות שלה להשתחרר ולהתגלות.
< 76543 >
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il
;