תשובה

צריך להיות שמצד אחד תהיה עצוב כדי לחזור בתשובה שאין כוח מדרבן לתשובה. ומצד שני לא לשקוע בעצבות.

החטא גורם לנתק עם החיבור האלוקי. קבלת ההחלטה נעשית כהרף עין ולכן יש לכך הרבה חרטה ועצבות. כדי לשוב בתשובה צריך להצטער אבל אסור לשקוע בצער.

כשהאדם מרגיש שהוא לא בסדר הוא מתבונן בפנימיותן ומאוד מצטער על הפגמים שלו וזה יכול לשתק אותו, אבל לפעמים זה גורם לו לחזור בתשובה.

יש שני מסלולים לחזור בתשובה - מסלול מהיר ומסלול איטי - יש חזרה בתשובה שמאירה לנו ברגע את כל חיינו ברגע אחד שוטף אותנו הרצון והכמיהה לשלמות האלוקית. ומסלול שני - התקדמות איטית שלב אחרי שלב. מה עדיף?

בלי תשובה אין שום משמעות לעולם - "בטרם הרים יולדו" על התשובה מיוסד כל העולם - ועל ידי היכולת להתקדם ולהשתלם אפשר לתת משמעות לעולם. אמונה היא לא רק לדעת שיש אלוקים -אלא לחיות חיים של אמונה - חיים של קשר , חיים של השתלמות.

הרב קוק זצ"ל כותב לנו שהגוף צריך לעשות תשובה. רגע הוא לא התבלבל? איך עושים תשובה בגוף? להרזות / להשמין ? אנחנו צריכים להעמיק ולהבין יסוד חשוב מאוד- העולם הזה הוא אחד - וגם החומר , הגשמיות שבעולם הזה לא מנותקים מהמגמה האלוקית. תשובה גופנית היא הבנה שכל התקדמות שלי בחיים היא לא מנותקת מהחומר אלא מרוממת אותו.

האם התשובה מיועדת רק לרשעים? תשובה היא רק תיקון של חטא שהיה לנו או עליה מהנפילה? הרב קוק זצ"ל מסביר לנו בספרו הקדוש - אורות התשובה שתשובה היא לא רק תיקון של חיסרון אלא היא מגמה של השתלמות - עליה למדריגה עמוקה יותר ,פנימית יותר ואמיתית יותר.

העולם כולו מלא במשברים והוא רחוק מה', והמשבר הזה גורם לשתיקה. כדי להתרומם צריך לתקן דווקא את המשברים שמהם תגיע תשובה.