120 שנה לפטירת האדר"ת – רבם של גדולי ישראל
ג' אדר תשפ"ההערב מלאו 120 שנה לפטירת הגאון הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת), דמות מופת של תורה, ענווה ומסירות. האדר"ת, שכיהן כרבה של פוניבז' ולימים כרבה של ירושלים, חווה ייסורים קשים, אך נותר איתן ברוחו.
הערב ג' באדר, מלאו 120 שנה לפטירת הגאון האדר"ת.
חלוף 120 שנה מפטירתו של אדם מציין באופן רישמי את התחלפות האוכלוסייה כולה, עד לפרט האחרון שבה, באותו המקום בו חיה ופעל האדם שנפטר.
דמות ייחודית ונדירה, עניו באופן המובהק ביותר, שמגודל ועוצמת ענוותנותו לא הרגיש שכשהוא מתאר כמה הוא ואחיו תאומו היו ענווים משחר ילדותם, הקוראים מקמטים את מצחם בפליאה ומשתאים מגודל תמימותו.
הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים רק 4 שנים מלך בירושלים כרבה הגדול.
בעל ייסורים נוראיים היה. שבעה מ12 ילדיו מתו בילדותם מיתות ייסורים של חולי ורעב בהיותו רבה המיתולוגי של פוניבז' שבליטא, ובת נוספת שלו נקטפה בהיותה אם צעירה לפעוטה אותה הותירה יתומה, ואת בעלה הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, רבה של זיימל שבליטא, אלמן.
האדר"ת גאון עולם היה. כגובה ענוותנותו מדת כשרונותיו. מעל 100 ספרים כתב, ובהעדר תקציב להדפסתם, הדפיס רק 2 חוברות מהפכניות בעילום שמו, אבל עם הסכמתו להן ב"יודעו את המחבר" שהוא איש ראוי.
זכר למקדש - לחדש זכר למצות הקהל בעיר הקודש סמוך למקדש בשנה השמינית בחג הסוכות, מצוה שלא קויימה מאז חורבן הבית.
ואחרית השנים - לחדש זכר למצות וידוי מעשרות בשביעי של פסח של השנה הרביעית והשביעית.
בבואו לארץ ייסד את מיזם "מסע המושבות", לרדת אל העם בשדות ולהפגש אתו באופן בלתי אמצעי, לחבקו ולקרבו.
שוב ושוב מספר ביומנו בעל הלב הרגיש, הגאון הזה, על בכיותיו הרבות, מהתרגשותו מקיום כל מצוה במועדה, על הדמעות למשל שזלגו עיניו כשנפרד מן הסוכה בהושענא רבה בדאגה נוראית שמא לא יזכה לחיות גם בסוכות הבא, ובפרט לפני שנה מעוברת שיחלפו 13 חודשים עד ששוב תחודש המצווה.
אמר כי הקהילה בעיר העתיקה בירושלים חשבה שעשתה עמו חסד כשקבעה את דירתו עם חלון אל מקום המקדש, אך בפועל הביאו לקיצור ימיו מצער, בראותו בכאב דוקר בכל יום את המקדש בחורבנו ושועלים ערביים מהלכים בו.
האדר"ת כרבה של ירושלים מצא עצמו בעל כרחו כמעט לבדו במערכה להוביל את היתר המכירה בשנת השמיטה תרס"ג, כשכל גדולי ישראל שיזמו אותו והשיקו אותו בשתי השמיטות הקודמות הלכו לעולמם בזה אחר זה עד לפרוס שנת השמיטה ההיא.
"מצאתי לי חתן שאיני מגיע לקרסוליו" אמר בענותנותו על הראי"ה קוק חתנו האלמן, שלימים שידכו (החותן את החתן) בשנית עם בת אחיו תאומו.
"אוי לי שאני רבה של ירושלים והוא רבה של יפו" אמר על חתנו זה הנערץ כשלשמחתו זכה להתאחד עמו כאן בארץ, גם אם רק ל9 חודשים, עד כי נפטר והוא רק בן 62, חזק ברוחו אך בעל גוף חלוש מאד.
99 שנים מאז נפטר וכמעט שלא יצא שום ספר שלו לאור, מסיבות שונות ומשונות.
לפני 21 שנה זכיתי יחד עם חברי הרב בנימין זלצמן להוציא לאור את חיבורו סדר פרשיות על התורה על חומש בראשית (בהמשך גם את שמות וויקרא).
בסוף הספר הזה פרק נרחב שעליו בס"ד עמלנו רבות, העוסק בדמותו של הגאון האדיר הזה פרק זה "אדר האדר"ת" נמצא גם הוא באינטרנט.
לאחר מכן החלו כמה וכמה מספריו המופלאים לצאת לאור כפטריות אחר הגשם.
כבר שנים אני סבור, ואמרתי זאת בשיעורים רבים שזכינו למסור בסדרת שיעורים מלאה, בישיבה בבית אל, בספר אדר היקר שהראי"ה קוק חיבר עליו ולכבודו, שהאדר"ת הוא הדמות שהשפיעה יותר מכל אדם אחר על הראי"ה קוק, על דרכו, על אישיותו ועל הנהגותיו.
הדרך שסלל האדר"ת לחתנו מרן הראי"ה, לימים רבה של ירושלים וארץ ישראל ורועה דור התחיה, היא המוטיבציה המרכזית שלו ובאופן מובהק אני מתנסח שמרן הרב המשיך את רבנותו מהמקום שחותנו האדר"ת נאלץ להפסיק בשל הסתלקותו.
חלוף 120 שנה מפטירתו של אדם מציין באופן רישמי את התחלפות האוכלוסייה כולה, עד לפרט האחרון שבה, באותו המקום בו חיה ופעל האדם שנפטר.
דמות ייחודית ונדירה, עניו באופן המובהק ביותר, שמגודל ועוצמת ענוותנותו לא הרגיש שכשהוא מתאר כמה הוא ואחיו תאומו היו ענווים משחר ילדותם, הקוראים מקמטים את מצחם בפליאה ומשתאים מגודל תמימותו.
הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים רק 4 שנים מלך בירושלים כרבה הגדול.
בעל ייסורים נוראיים היה. שבעה מ12 ילדיו מתו בילדותם מיתות ייסורים של חולי ורעב בהיותו רבה המיתולוגי של פוניבז' שבליטא, ובת נוספת שלו נקטפה בהיותה אם צעירה לפעוטה אותה הותירה יתומה, ואת בעלה הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, רבה של זיימל שבליטא, אלמן.
האדר"ת גאון עולם היה. כגובה ענוותנותו מדת כשרונותיו. מעל 100 ספרים כתב, ובהעדר תקציב להדפסתם, הדפיס רק 2 חוברות מהפכניות בעילום שמו, אבל עם הסכמתו להן ב"יודעו את המחבר" שהוא איש ראוי.
זכר למקדש - לחדש זכר למצות הקהל בעיר הקודש סמוך למקדש בשנה השמינית בחג הסוכות, מצוה שלא קויימה מאז חורבן הבית.
ואחרית השנים - לחדש זכר למצות וידוי מעשרות בשביעי של פסח של השנה הרביעית והשביעית.
בבואו לארץ ייסד את מיזם "מסע המושבות", לרדת אל העם בשדות ולהפגש אתו באופן בלתי אמצעי, לחבקו ולקרבו.
שוב ושוב מספר ביומנו בעל הלב הרגיש, הגאון הזה, על בכיותיו הרבות, מהתרגשותו מקיום כל מצוה במועדה, על הדמעות למשל שזלגו עיניו כשנפרד מן הסוכה בהושענא רבה בדאגה נוראית שמא לא יזכה לחיות גם בסוכות הבא, ובפרט לפני שנה מעוברת שיחלפו 13 חודשים עד ששוב תחודש המצווה.
אמר כי הקהילה בעיר העתיקה בירושלים חשבה שעשתה עמו חסד כשקבעה את דירתו עם חלון אל מקום המקדש, אך בפועל הביאו לקיצור ימיו מצער, בראותו בכאב דוקר בכל יום את המקדש בחורבנו ושועלים ערביים מהלכים בו.
האדר"ת כרבה של ירושלים מצא עצמו בעל כרחו כמעט לבדו במערכה להוביל את היתר המכירה בשנת השמיטה תרס"ג, כשכל גדולי ישראל שיזמו אותו והשיקו אותו בשתי השמיטות הקודמות הלכו לעולמם בזה אחר זה עד לפרוס שנת השמיטה ההיא.
"מצאתי לי חתן שאיני מגיע לקרסוליו" אמר בענותנותו על הראי"ה קוק חתנו האלמן, שלימים שידכו (החותן את החתן) בשנית עם בת אחיו תאומו.
"אוי לי שאני רבה של ירושלים והוא רבה של יפו" אמר על חתנו זה הנערץ כשלשמחתו זכה להתאחד עמו כאן בארץ, גם אם רק ל9 חודשים, עד כי נפטר והוא רק בן 62, חזק ברוחו אך בעל גוף חלוש מאד.
99 שנים מאז נפטר וכמעט שלא יצא שום ספר שלו לאור, מסיבות שונות ומשונות.
לפני 21 שנה זכיתי יחד עם חברי הרב בנימין זלצמן להוציא לאור את חיבורו סדר פרשיות על התורה על חומש בראשית (בהמשך גם את שמות וויקרא).
בסוף הספר הזה פרק נרחב שעליו בס"ד עמלנו רבות, העוסק בדמותו של הגאון האדיר הזה פרק זה "אדר האדר"ת" נמצא גם הוא באינטרנט.
לאחר מכן החלו כמה וכמה מספריו המופלאים לצאת לאור כפטריות אחר הגשם.
כבר שנים אני סבור, ואמרתי זאת בשיעורים רבים שזכינו למסור בסדרת שיעורים מלאה, בישיבה בבית אל, בספר אדר היקר שהראי"ה קוק חיבר עליו ולכבודו, שהאדר"ת הוא הדמות שהשפיעה יותר מכל אדם אחר על הראי"ה קוק, על דרכו, על אישיותו ועל הנהגותיו.
הדרך שסלל האדר"ת לחתנו מרן הראי"ה, לימים רבה של ירושלים וארץ ישראל ורועה דור התחיה, היא המוטיבציה המרכזית שלו ובאופן מובהק אני מתנסח שמרן הרב המשיך את רבנותו מהמקום שחותנו האדר"ת נאלץ להפסיק בשל הסתלקותו.
את דמות ההוד המופלאה הזו למדתי להעריץ ולהתמסר לה ממו"ר ומורה דרכי הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל שאביו הרב פתחיה היה בן בית בביתו בעיירה מיר שבבלרוס, שם היה האדר"ת הרב כשהרב פתחיה תלמיד בישיבה המקומית הנודעת. הרב נרי'ה כמובן למד להעריץ את הדמות גם ממורו ורבו הראי"ה קוק.
מענין לציין שבמחקר מעמיק שעשינו לפני 21 שנה, גילינו שהרבנית אשת האדר"ת האריכה ימים עוד 12 שנה אחריו ונפטרה ממחלה זיהומית לצד יהודים רבים בשדות כפר סבא לשם גורשו מיפו בידי הטורקים בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה בהם היו חשופים להפגזות מטוסים בעלי בריתה של טורקיה השליטה המובסת בארץ ישראל.
כאמור, הרוצה להבין את יסודי המוטיבציה של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, מוכרח להעמיק בהכרת דמותו של האדר"ת.
120 שנה חלפו, וכמה היה לבו של האדר"ת שמח לראות את ירושלים וארץ ישראל כולה בבנינה הגשמי והרוחני. 38,000 היהודים שהיו בה אז בבואו אליה, הפכו לעם רב וירושלים לרבתי עם נהייתה.
נכתב ע"י הרב הראל כהן
