קשיא: איך חוזרים בתשובה?

תקציר הקשיא הקודמת: הגמרא בסוכה (ל ע"ב) לומדת את הכלל "קרקע אינה נגזלת" הקובע שאין אפשרות לגנוב קרקעות מאחרים והקרקע נותרת תמיד בידי בעליה. אך האם לפי כלל זה אין איסור גזילה על לקיחת קרקעות מאחרים?

כמו שתירץ יוסף בתגובה, העובדה שקרקע אינה נגזלת אינה אומרת שאין איסור גזילה בלקיחת קרקעות. הרמב"ם (הלכות גניבה ז, יא) פוסק שעל אף שקרקע אינה נגזלת, "המסיג גבול רעהו והכניס מתחום חבירו בתוך תחומו אפילו מלוא אצבע, אם בחזקה עשה הרי זה גזלן". והשאלה חוזרת, אם הקרקע אינה נגזלת- על מה התחייב הגזלן?

הקהילות יעקב הסביר בשיטת הרמב"ם שבכל גזילה ישנם שני איסורים- איסור על מעשה הגזילה ואיסור על הכנסת הגזילה לרשותו. על האיסור הראשון עובר הגזלן כאשר לוקח את החפץ גם אם לא קונה אותו בפועל, בעוד האיסור השני קשור להכנסת הגזילה לרשותו של הגזלן. ממילא, למרות שקרקע אינה נגזלת והגזלן לא מכניסה לרשותו, הוא עדיין עבר על איסור גזילה בחלקו הראשון- איסור על מעשה הגזילה עצמו אף ללא הכנסת החפץ לרשותו.

בניגוד לרמב"ם, הרא"ש (שו"ת הרא"ש צה) סובר שאכן אין איסור גזילה בלקיחת קרקעות. לדבריו, מכיוון ש"קרקע אינה נגזלת" ונחשב שהיא נשארת בידי הבעלים, הגזלן שלוקח אותה אינו עובר על איסור גזילה אלא על איסור גזילת ההנאות מהקרקע. 

לשיטתו, לקיחת הקרקע כוללת בתוכה שני חלקים- איסור על גזילת הקרקע עצמה, ואיסור על גזילת הנאות הקרקע ומניעתם מבעלי הקרקע. למרות שהקרקע עצמה נשארת בידי הבעלים, עדיין הגזלן חייב על גזילת הנאות הקרקע. 

הבדל בין שיטת הרמב"ם והרא"ש יכול להיות במקרה בו הגזלן לקח קרקע אך לא השתמש בה וגם לא מנע שימוש מבעליה (עיין בקהילות יעקב בבא קמא סימן לז).

כהכנה לימי אלול ועשרת ימי תשובה, נעיין קצת בהלכות תשובה. כידוע, על פי הרמב"ם (הלכות תשובה ב, ב) קיימים ארבעה שלבים לתשובה: עזיבת החטא, קבלה לעתיד, חרטה וידוי. מנגד, אם מסתכלים על דברי הגמרא (סנהדרין כה,ב) לגבי התשובה נראה שיש גם דין נוסף שהרמב"ם לא הזכירו. 

הגמרא מביאה את האיסור לשחק בקוביה ובהימורים, וקובעת כי דרך חזרתם של המשחקים בקוביה היא- "משישברו את פסיפסיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה". כלומר, הגמרא קובעת שלא מספיק שיחזרו בהם ממעשיהם הרעים, אלא עליהם גם להחמיר על עצמם יותר ואף לשבור את כלי המשחק. באותו האופן הגמרא מסבירה שדרך החזרה של מלווים בריבית היא "לקרוע את שטרותיהם" ולהחמיר על עצמם שלא להלוות בריבית אף לגוי, למרות שאין בכך איסור. 

אם כן, כיצד הרמב"ם לא הוסיף את החלק האחרון של התשובה המופיע בגמרא- הרחקה גמורה והחמרה בכל דבר הקשור לחטא?

לקשיא הקודמת

לכל השאלות והתשובות הקודמות