הסרת המסיכות זה בדיוק כמו הגאולה

אתמול בלילה בשעה 20:00 חדלה החובה לעטיית מסכות. שנתיים של סיוט הגיעו לסיומן. יש כאן הזדמנות לקבל חוסן נפשי לקראת משברים עתידיים, או במילים אחרות – להבין כיצד נראית גאולה במאה ה21?

לפני שנתיים הגיח נגיף מסתורי בשם קורונה לחיינו. היו בו את כל המרכיבים של קטסטרופה: פחד מהלא-נודע, סכנה לבריאות ושיבוש של כל מערכות החיים. התגובות היו בהתאם: היו שהכחישו והתעלמו; היו שנכנסו להיסטריה וברחו לעולמות ההזיות והקונספירציה; והיו שהגיבו בקור רוח, בשכל ישר ובהתנהלות מדעית.

הגאולה לא הייתה בהבזק אור חד פעמי, אלא בתהליך ארוך מלווה בעליות ובירידות. חודשים ושנים של סבלנות, עמל ותפילות. כל אחד גילה דברים על עצמו: היו שהפיצו ייאוש ודיכאון (עד כדי כך שאפילו לאחר הגאולה ממשיכים להתכחש לה בכפיות טובה). והיו את אלו שהתגלו בשעתם היפה ביותר, בנתינה ובסיוע לזולת.

אם תחשבו טוב תראו שכך בדיוק היה בהקמת מדינת ישראל; וזהו דפוס הפעולה ביציאה מאוברדרפט בבנק או בתהליך דיאטה – עבודה איטית מרובה בפרטים קטנים; ללא ציפייה למחיאות כפיים בעולם הזה.

אף גאולה היא לא סוף פסוק. הקורונה ושאר בעיות בריאותיות עוד עלולות לשוב; המלחמות של מדינת ישראל לא הסתיימו; וחייבים להמשיך לתחזק את הדיאטה גם לאחר החג.

האושר טמון באימוץ מבט אמוני ומלא הודאה לה' בזמן המסע האינסופי של חיינו. לראות את הגאולה תוך כדי התהליך. ככה זה עובד.  

קיץ נפלא!

הרע יעבור

הטוב יתגבר

בעזרת ה'.