ליקוי חמה ביהדות

”וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם אֲדֹנָי יֱֹיִ, וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם, וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר. וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל, וְכָל-שִׁירֵיכֶם לְקִינָה“ (ספר עמוס, פרק ח', פסוק ט')

”בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם. כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך...לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח, במערב סימן רע ליושבי מערב, באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו“ (בבלי סוכה כט א).

בשביל ארבעה דברים חמה לוקה:
על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה
ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה
ועל משכב זכור
ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד

”ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתייראין מכל אלו", שנאמר, "כה אמר ה': אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגוים מהמה". (ירמיהו, י', ב')“ (שם)

”וסבות אלו שנתגלו בליקוי המאורות לפי דעתם יכחיש החוש הנגלה, כי ידוע שלקות המאורות תלוי במהלך המאורות, בחבורם ובנגודם, בהתרחקם ובהתקרבם, באורך וברוחב, וא"כ איך אפשר לומר שיהיה לקות המאורות תלוי בדברים כאלו, שהאדם יודע זמן הלקות שהם על פי החשבון ואיך יתלו הלקות בחטא המעשים.“ (שם, הבאר השישי עמ' קו)

”וגם דבר זה הוא טעות, שאין מדרך חכמים ז"ל להסיר הסיבה הקרובה שודאי תלוי לקות המאורות במהלך המאורות, אבל סיבת הסבה נתנו הם ז"ל. כי אם לא היה החטא בעולם לא היה דבר זה, כי אין ספק שלקות המאורות הוא פחיתות גדול וחסרון בעולם, ואם לא היה החטא נמצא בעולם לא היה סדר הבריאה נותן שיהיה לקות המאורות שהוא פחיתות וחסרון כמו שמוסכם מכל אדם... הרי שהשם יתברך סידר הנהגת העולם לפי מדריגתו ומעלתו. ומפני כי העולם שייך בו חטאים אלו, ולפיכך מתחלת בריאת העולם לא נתן השם יתברך להם אור שלא יקבל ליקוי, ובזולת חטא לא היה סדר זה. סוף סוף בשביל חטאים אלו הוא ליקוי המאורות. ואולי תאמר, אם כן מוכרח האדם לחטוא. אין זו קושיא, שאין ספק כי אין כלל העולם כולו צדיקים עד הזמן שיקוים ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך (דברים, ל') ואז לא יהיה לקות המאורות חסרון כלל, כי אז נאמר (ישעיה, כ"ד) וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו' והיה ה' לך לאור עולם, אבל בעולם הזה אין העולם נקי מן החטא.“ (שם)

אם נתבונן בדברי חז"ל נראה שהקב"ה מאיר לנו או מסתיר לנו פנים דרך גרמי השמים. כך נאמר בגמרא (סוכה כט ע"א): "תנו רבנן: בזמן שהחמה לוקה - סימן רע לעובדי כוכבים, לְבָנָה לוקה - סימן רע לשונאיהם של ישראל, מפני שישראל מונין ללְבָנָה ועובדי כוכבים לחמה". 

ומסיימת הגמרא: "ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו, שנאמר: 'כה אמר ה' אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה'. גויים יחתו, ואין ישראל יחתו". 

מכאן למדנו שחוסר אור בלְבָנָה מלמד על חוסר הארת פנים מלמעלה, ותוספת אורה של לְבָנָה מלמדת על תוספת הארת פנים של מעלה, כפי שראינו בעינינו. ומכאן שצריך כל אדם לנצל את הארת הפנים גם באופן אישי, ובוודאי באופן כללי.

המהר"ל מסביר: הרי למעשה זו תופעה טבעית שכדור הארץ בא בין השמש ובין הירח ונוצר ליקוי הלבנה? אלא חז"ל אמרו: למה בכלל קיימת תופעה כזאת? הרי האור הוא לטובה בעולם, מדוע הקדוש ברוך הוא ברא כך שיהיה ליקוי? הליקוי נועד לעורר בתשובה. לא שייך להתפלל נגד הליקוי, זה כמו שאדם יתפלל שלא ירד גשם.