שלום עליך צריך להשיב אבידה שרוב הסיכויים שבעל החפץ כבר לא מעוניין בה אבל לא בטוח שזוכר אותה (בזמן שזכר רצה ואחרי שהוא כבר לא זוכר אם היה זוכר כנראה שלא היה מעוניין בה)

אם יש סימן ואתה מכיר את הבעלים צריך להחזיר לו. במידה ולא, אמנם אנחנו פוסקים שיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש ולכאורה אין להשתמש במציאה, אולם גם אז לגבי חלק מהחפצים וביחוד בימינו שאדם בדרך כלל לא אכפת לו מעצם החפץ (אא"כ זה חפץ שיש בו ערך סינטימנטלי או נוסטלגי) אלא רק את שווי החפץ, יכול המוצא להשתמש על דעת שאם ימצאו הבעלים יתן להם את דמי החפץ. וכפי שהגמ' אומרת על תפילין "שם דמיהם ומניחם".