שלום הרב! 1. מה עושה אדם שבאמצע תפילת עמידה והציבור נמצא ב: א. קדיש ב. קדושה ג. ברכו ד. ברכת כהנים ה. י"ג מידות 2. לאיזה דברים עונים כשהאדם נמצא ב"אלהי נצור"?

שלום העומד באמצע תפילת שמונה עשרה ושמע: א. קדיש, קדושה או ברכו, אסור לו לענות. אלא יכוון למה שהשליח ציבור אומר, ויחשב לו כמי שאמר בעצמו. בקדיש יקשיב מ"אמן, יהא שמיה רבה...יתברך" ולמנהג בני ספרד עד דאמירן בעלמא. בקדושה יקשיב לקדוש קדוש...וברוך... ויש מוספים גם לימלוך... בברכו עד עניית הציבור ברוך ה' המבורך. אם אינו שומע את החזן כיון שמתפלל במרחק רב מהחזן או שהחזן מתפלל בלחש או כאשר ההפסקה בתפילה מפריעה לכוונתו, רשאי להמשיך להתפלל ואין צריך לשתוק ולהקשיב (כף החיים סי' ק"ד אות ל"ו) וכן אם החזן אינו בקי להוציא את השומעים ידי חובה ג"כ אינו צריך להפסיק. (שו"ת יביע אומר חלק ו' סי' ט"ז אות ב'). ב. ברכת כהנים - יפסיק בתפילה ויקשיב לברכת הכהנים, ולא יענה אמן על ברכתם. (שו"ת שבט הלוי חלק ג' סי' ט"ו אות ג'). ג. י"ג מידות - ימשיך בתפילתו. מקורות: נחלקו הראשונים כשאר שומע אדם דברים שבקדושה באמצע שמונה עשרה: לר"ת ור"י, אסור לו לשתוק ולכוון לשמוע את הש"ץ, כי זה נחשב הפסקה. ולר"ח ורש"י, ישתוק ויכוון לשמוע את הש"ץ. וכתבו התוס' והר"ן, שהמנהג לשתוק ולכוון. (ברכות דף כא/ב סוכה דך לח/ב) וכן פסק בשו"ע סי' קד סע' ז', ובמשנ"ב ס"ק כ"ו. ערוך השולחן סע' י"ג. דין אלוקי נצור כדין תפילת שמונה עשרה וכל מה שאסור להפסיק בתפילת שמונה עשרה אסור להפסיק באלוקי נצור, אלא שאם אמר יהיו לרצון וכו' קודם אלקי נצור יכול לענות קדושה וקדיש וברכו. (שו"ע שם סע' ח' ובמשנ"ב ס"ק ל'). וכן יכול לומר "מודים אנחנו לך" ממודים דרבנן. עניית אמן על ברכת הא-ל הקדוש ושומע תפילה נחלקו המנהגים: האשכנזים – נוהגים לענות אמן זה ואילו הספרדים לא עונים אמן במצב זה. (יבי"א חלק ז' סי' ח' – דין אלוקי נצור כדין ברכות קריאת שמע.) יום טוב