להבנתי, הרמח"ל בספרו דרך ה’ מבסס את הספר על העובדה שה’ הוא תכלית הטוב וממילא דרכו תהיה להיטיב תכלית ההטבה. כיצד ניתן להבין לוגית את העובדה שהקב"ה תכלית הטוב?

ההוכחה מן הכתובים ומן השכל הישר. מן הכתובים כתוב: "טוב וישר ה' על כך יורה חטאים בדרך" ,"טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", "טוב ה' לקוויו" וכן פסוקים רבים, והכתוב אומר "אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא". גם דברי רבותינו מלאים עד אין קץ בסיפור טובת ה' עלינו. מן השכל הישר: מכיוון שהקב"ה לא משועבד לשום דבר אלא הוא שלם בכל מיני שלמויות, פשוט שהטוב הוא נושא השלמות והרע הוא החסרון, ואם כן פשוט שהקב"ה ששלם בכל מיני שלמויות - הוא גם טוב שאין טוב ממנו, ואין בדבר הזה ספק לאף יהודי מאמין. הדבר פשוט וברור.