מזה מספר שנים אני מנסה להבין אילו פסוקים יש לאומרם בהפטרת דברים בטעמי ההפטרה ואילו יש לאמרם בטעמי איכה? הבנתי שהקריטריון הוא פסוקים שיש בהם אזכור של אבל או עצבות נקראים בטעמי איכה. האם הרב יוכל לצין במפורש אילו פסוקים נקראים כך לפי מנהג אשכנז (נוסח ספרד)? ישר כח ותזכו למצוות

את הפסוק הראשון קוראים בטעמי ההפטרה הרגילים. החל מפסוק ב' ועד פסוק כ"ג קוראים בטעמי איכה. ובפסוקים כ"ד-כ"ז חוזרים לטעמי ההפטרה.