שלום לכבוד הרב, הורי אשתי קיבלו סכום כסף בעקבות תביעת פיצויים מול מדינה ערבית. הפיצויים הם על מותו של קרוב משפחה בפיגוע טרור. עוד בטרם הם קיבלו את סכום הכסף הם הודיעו לנו שהם מתכוונים לתת לנו את חלקו הם גם אמרו לנו מהו הסכום המדויק שיתנו לנו. ואכן ברגע שקבלו את הכסף העבירו לנו את אותו החלק. ההורים נתנו מעשר כספים על הסכום הכולל. האם גם אנו מחויבים לתת מעשר כספים על החלק שקבלנו או שהמעשר שנתנו ההורים מספיק? האם ניתן לומר שההורים זכו מעיקרא בכסף עבורנו?

לשואלים, שלום וברכה! באופן כללי מעשר כספים איננו כמו מעשר מן הפירות, שאחרי שמישהו הפריש והעביר את הפירות הלאה הפירות פטורים ממעשר. כשמישהו נתן מעשר כספים ואחר כך נתן מתנה מה- 90% הנותרים, גם מקבל המתנה צריך לתת מעשר (ט"ז יו"ד סי' שלא ס"ק לב: "דאטו יש חיוב על הממון כאן, דתוכל לומר שהממון כבר נפטר ממעשר? והלא חובת גברא הוא, שהוא חייב לתת ממה שנתנו הא-ל יתברך, ומה לי שנתן לו אביו או חותנו?"). זה נכון אפילו אם היה מדובר בהעברת מטבעות ממש מיד ליד, וקל וחומר בהעברה וירטואלית. העובדה שכאן הכסף התקבל מראש עבורכם טעונה בירור. ניתן להבין את כוונת ההורים בשתי צורות: א. ההורים קיבלו את הכסף לעצמם, ואחר כך נתנו לכם חלק ממנו במתנה. ההפרשה שלהם על הכל היא על הפיצוי שהם קיבלו. אחר כך הם העבירו לכם את הסכום שלכם, ועליכם להפריש ממנו. ב. ההורים קיבלו לעצמם את החלק שלהם ועוד חלק שמראש היה מיועד עבורכם. ההפרשה שהפרישו על הכל פירושה שהם הפרישו את המעשר שלכם במקומכם, בשליחותכם ללא ששאלו אתכם האם אתם רוצים לתרום ומהו יעד התרומה המועדף עליכם (דבר אפשרי עקרונית, כמבואר בשו"ת שאילת יעבץ ח"א סי' ו, על הפרשת מעות מעשר מנדוניא ע"י ההורים במקום הזוג), ואחר כך העבירו לכם את הנטו שנשאר לכם. כלומר, מלכתחילה הם זכו עבורכם ב- 111% מהסכום שהועבר לכם לבסוף, והעבירו לצדקה את ה- 11% שהוא המעשר שלכם, וכעת אתם פטורים. אם לא ידוע לכם אחרת, ולא נעים לכם לשאול, אני משער שהיו פה שתי כוונות סותרות: מחד, כנראה התכוונו לתת לכם רק את מה שקיבלתם, ולא הפרישו בשליחותכם ובלי לשאול אתכם. כלומר, הם התנהגו כאילו הפרישו את המעשר מכסף שכולו שלהם. מצד שני, כנראה הם התכוונו שתוכלו להשתמש בכל הכסף שקיבלתם, וחשבו שכסף שכבר הופרש ממנו פטור מהפרשה נוספת. אילו הם היו יודעים על השאלה שנוצרה, מן הסתם היו מגדירים מראש שתקבלו 11% יותר ממה שקיבלתם, ושהם לא יזכו בסכום זה כלל מתחילה, ואחר כך נותנים לכם את הסכום הזה לעשות בו כטוב בעיניכם או מפרישים ממנו במקומכם. במצב שנוצר, מסתבר שניתן לומר שהצדקה שהם נתנו הייתה בטעות, מפני שאילו היו יודעים את הדין היו נוהגים אחרת ונותנים למעשר פחות ולכם יותר. מי שנתן בטעות מעשר יותר מן הדרוש, רשאי לתבוע אותו בחזרה (שו"ת עמק התשובה ח"ב סי' פד; חשוקי חמד מגילה ו ע"ב). אם כן, תיאורטית ההורים יכולים לבקש בחזרה מגבאי הצדקה (שממונה על יעד התרומה) את חלקכם במעשר, ולשוב ולתת אותו לכם או בשמכם. מעשית, אני מציע לבקש מההורים שיגידו שהם מאשרים שהחוב שקופת הצדקה חייבת להם הוא שלכם (זהו קניין "אודיתא", שלכמה פוסקים מועיל גם בלי עדים, נתיבות המשפט סי' מ ביאורים סק"א), ואתם תמחלו לקופת הצדקה על החוב בתור מעשר על חלקכם. בשולי הדברים, יש לדון האם כספי פיצויים על פיגוע טרור חייבים במעשר כספים. אם נגרמו או עדיין נגרמים נזקים כספיים ישירים או עקיפים כתוצאה מהפיגוע, כסף זה פטור ממעשר כספים (בציץ אליעזר ח"ו סי' כז חייב במעשר את השילומים מגרמניה, בהנחה שהיה יאוש. אבל כאן כנראה המשפחה לא התייאשה מעולם מהתביעה, וגם יתכן שנגרמים עדיין נזקים כספיים בהווה כתוצאה מהרצח ועליהם בוודאי אין יאוש).