כבוד הרב שלום רב, א. מה ההבדל בהגדרה בין קטן שהגיע לחינוך (ברייתא בסוכה כ"ח עמוד ב’) לקטן שאינו צריך לאמו (משנה דף כ"ח עמוד א’)? ב. האם יש הבדל הלכה למעשה בדין סוכה? ג. האם יש הבדל הלכה למעשה במצוות נוספות? יישר כח ותודה

שלום המשנה ברורה (סי' שמג ס"ק ג') כתב כלל: "ודע דשעור החינוך במצות עשה הוא בכל תינוק לפי חריפותו וידיעתו בכל דבר לפי ענינו כגון היודע מענין שבת חייב להרגילו לשמוע קידוש והבדלה היודע להתעטף כהלכה חייב בציצית...וכן כל כיוצא בזה בין במצות עשה של תורה בין בשל דברי סופרים". ווכן הדין במצות סוכה הגדרת הגמרא שקטן שהגיע לחינוך חייב בסוכה (סוכה כ"ח/ב) היא ההגדרה המופיעה במשנה קטן שאינו צריך לאמו (סוכה דף כ"ח/א). הגדרת קטן שאינו צריך לאמו היא כל קטן שהתעורר בלילה ואינו צועק בגעגועים יתרים אחר אמו. וכתבו הרמב"ם ושו"ע (סי' תר"מ סע' ב') קטן שאינו צריך לאמו שהוא כבן חמש כבן שש חייב בסוכה מדברי סופרים כדי לחנכו במצות. וציין המשנה ברורה (ס"ק ד') שכל ילד וילד "כפום חורפיה" לפי פיקחותו והבנתו. כפי שציינו לכל מצוה יש את "הגיל חינוך" שלה ובכל מצוה משעה שיוכל הקטן להבין את כללי המצווה ולקיימה כהלכתה, כל מצווה לפי מורכבותה, וקושי קיומה, יש לחנך את הקטן לקיימה. לדוגמא: גיל חינוך לארבעת המינים הגדרת קטן שהגיע לגיל חינוך במצות ארבעת המינים כל שיודע לנענע לולב ואפילו שאינו בקי ממש בנענועים (שו"ע סי' תרנ"ז סע' א' שער הציון ס"ק ב'). גיל החינוך למצות תפילין - קטן היודע לשמור תפילין בטהרה שלא יישן ושלא יפיח בהם. ושלא ליכנס בהן לבית הכסא חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו (שו"ע סי' ל"ז סע' ג'). [ההלכות הנ"ל על פי הגמרא בסוכה דף מב/א]. יום טוב