ככל הידוע לי אין היתר לפתור תשבץ בחוה"מ כיוון שזו מלאכת כתיבה. מאידך, נאמר לעיל שישנו היתר לכתוב ל"צורך המועד", ואף הנאה עשויה להיות צורך. אם כן, למה לא הותרו תשבצים וחידות מעין אלו? כמו כן, האם ניתן לכתוב דברים נוספים להנאתי, כגון סיפורים ושירים או דברים מסוג זה?

שלום וברכה! מותר לפתור חידונים ותשבצים בחול המועד. לגבי סיפורים ושירים – השאלה היא מה עיקר המטרה: אם עיקר המטרה היא הפעילות כעת, שעצם הכתיבה מהנה את האדם ולשם כך הוא כותב ולא בשביל לשמור את הסיפור או השיר לעתיד (למשל – מפגש חברתי שבו נותנים משימה של כתיבה, וכדומה) - מותר. אבל אם עיקר המטרה היא ה"מוצר" הסופי, שהאדם רוצה שיהיו לו סיפור או שיר כתובים ולשם כך הוא כותב (למשל – סופר שכותב ספר, וממשיך לכתוב אותו גם בחול המועד) - אסור, גם אם האדם נהנה בשעת הכתיבה. אלא אם כן עלה לו רעיון שהוא מפחד לשכוח אותו, שאז מותר לכתוב במידה הנצרכת כדי שיזכור, משום דבר האבד. הרחבה ומקורות: באופן עקרוני אין הבדל בין כתיבה בחול המועד לבין מלאכות אחרות. גם במלאכת כתיבה קיימים ההיתרים של "דבר האבד", "צורך המועד" וכדומה, ובכלל זה גם ההיתר לכתוב לשם הנאה במועד (עיין למשל שו"ע תקמ"ה, ה, ומשנ"ב שם ל', ל"ה; פסקי תשובות שם י"ב-י"ג). הסיבה שבגללה יש בכתיבה יותר איסורים, היא משום שהכתיבה מטבעה מיועדת לרוב לעתיד ולא לעכשיו, ולכן בהרבה מקרים היא אסורה. לכן בתשבץ וכד', שהמטרה היא בבירור ההנאה העכשווית ולא כדי שיהיה לי תשבץ פתור בעתיד, מותר. לגבי כתיבת שירים וסיפורים, יש לחלק על פי המטרה, וכפי שתיארתי.