שאל את הרב

קטגוריה משנית
שאלה
בקשר להודיה בעצמאות כבוד הרב זה נוגד במפורש את השולחן ערוך לא? ורוב גדולי ישראל החל מהרב שטיינמנן והרב עובדיה זל וכל גדולי ישראל ראשי הישיבות הקדושות נגד הרי זה בתקופת אבל על תלמידי רבי עקיבא וחוץ מזה איזה גאולה ? הפרקליטות ? בגץ? חילולי שבת ? מה ירדתם מהפסים לחלוטין אני מזכיר לכם את דבריו של אלחנן וסרמן השם יקום דמו שהזהיר כבר ...
תשובה
שלום אתחיל מסוף דבריך ואעיר על הכתיבה הלא מכובדת כלפי אחד מעמודי הישיבות ולימוד התורה של עם ישראל בגולה - הרב אלחנן וסרמן. (ולא כפי שציינת כנראה בטעות). גדולי ישראל שמחו והודו לרבונו של עולם על הזכות והמתנה שניתנה לנו לפני שבעים שנה. אצטט רק את חלקם ויוסף החכם ויחפש וימצא עוד ועוד. הרב משולם ראטה זצ"ל (שו"ת קול מבשר חלק א' סימן כ"א) כתב: "הנה אין ספק שהיום ההוא (ה' אייר) שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת (שהם נבחרי רוב הצבור) ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצוה לעשותו שמחה ויו"ט ולומר הלל...בנידון דידן הנוגע לציבור של כלל ישראל, ויש כאן פדיון מעבדות לחירות שנגאלנו משיעבוד מלכיות ונעשינו בני חורין והשגנו עצמאות ממלכתית, וגם הצלה ממיתה לחיים שנצלנו מידי אויבינו שעמדו עלינו לכלותנו, בודאי חובה עלינו לקבוע יום טוב. ויפה כיוונו המנהיגים שקבעו את היום הזה דוקא, אשר בו היה עיקר הנס שיצאנו מעבדות לחירות ע"י הכרזת העצמאות, ואלמלא נעשית ההכרזה באותו היום והיתה נדחית ליום אחר אז היינו מאחרים את המועד ולא היינו משיגים את ההכרה וההסכמה של המעצמות הגדולות שבאומות העולם, כידוע, ונס זה משך אחריו גם את הנס השני של ההצלה ממות לחיים הן במלחמתנו נגד הערביים בא"י והן הצלת יהודי הגולה מיד אויביהם במקומות מגוריהם שעלו לא"י ובא על ידי כך הנס השלישי של קיבוץ גליות". הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל כתב: "נודה ל-ה' על שזכינו ברוב רחמיו וחסדיו לראות ניצנים של אתחלתא דגאולה עם הקמתה של מדינת ישראל" (מתוך כרוז שיצא בשנת תש"ט). הרב צבי פסח פראנק זצ"ל (רבה של ירושלים ובעל שו"ת הר צבי) כתב בשנת תש"י: "זה קרוב לשנתים ימים אשר זכינו לראות כי פקד ד' את עמו להושיענו באתחלתא דגאולה ורובה של ארץ ישראל המערבית נכבשה על ידי צבא ההגנה לישראל. היינו נוכחים לראות שחוזר ונשנה לפנינו אותו החזיון המרומז בפסוק (דברים א' ח') "ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ". (כרם ציון, תרומות, כרך א' עמ' ל"ח). הרב יצחק אבוחצירא-הבבא חאקי זצ"ל (רבה של העיר רמלה-לוד) דעתו במועצת הרבנות הראשית היתה לתקן קריאה בתורה לכבוד יום העצמאות מאחר ואין יום גדול בעולם כמו יום זה. (מתוך קובץ הרבנות הראשית לישראל – שבעים שנה ליסודה). הרב חיים חורי זצ"ל (הרב הראשי והראב"ד ק"ק גאבס, תוניס) כתב אחרי גלות אלפיים שנה זכינו להתחלת הגאולה (חיי חיים, עמ' 248). הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב: "ברצוני להדגיש תחילה כי מדינת ישראל ועצמאות שלטון עם ישראל בארצנו הקדושה הנם בעלי חשיבות הסטורית ודתית במדריגה ראשונה". (קובץ תורה שבעל פה, כרך ט"ז, עמ' י"ט). כמו כן, הרב עובדיה (שו"ת יביע אומר חלק ו' - אורח חיים סימן מ"א) הביא את דברי הרב מנחם כשר ש"בספרו התקופה הגדולה (עמודים שעד - שעח) הביא כרוז בשם דעת תורה, שחתומים עליו כמעט כל גדולי הדור, וקוראים את הקמת מדינת ישראל בשם אתחלתא דגאולה". אמנם לגבי הצדדים ההלכתיים (אמירת הלל עם ברכה, גילוח ותספורת וכו' נחלקו הדעות וכפי שמסיים שם הרב עובדיה "מכל מקום הואיל ועדיין רב הדרך לפנינו כדי להגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הן מבחינה מדינית וצבאית, והן מבחינה מוסרית ורוחנית, לפיכך אין לחייב לגמור ההלל בברכה...ומ"מ נלע"ד שאם הקהל רוצים לומר הלל בלא ברכה אחר תפלת י"ח אין למחות בידם". וכן הוסיף (שו"ת יביע אומר חלק י' - אורח חיים סימן נג) "בענין מי שנעשה לו נס, וקיבל עליו לעשותו יום משתה ושמחה, שרשאי לעשות כן, נראה שאין לומר וידוי ותחנונים באותו יום, אפילו לא קבלו עליו בהסכמה או בחרם, אלא קבלה לבד, מהני. לב חיים ח"ג (סי' קנ). וע"ע בספרו מועד לכל חי (סי' ו אות ח) שכתב, מנהג איזה משפחות בעירנו שעושים יום פורים ביום ח' אייר, שנעשה להם נס באותו יום, וקבעוהו ליום פורים לדורות, ואין אומרים וידוי ותחנונים, ויש שמסתפרים באותו יום, שיו"ט שלהם הוא". למדנו מדברי הרב החיד"א שנס שנעשה בימי הספירה דוחה את דיני הספירה כפי שכתב שלקהילה מסויימת נעשה נס ביום ח' באייר (שכידוע הוא מימי ספירת העומר) ואין אומרים בו וידוי ויש שמסתפרים בו! [אכן לדיון מעמיק יותר יש ללמוד את התשובות בפנים]. הרב עובדיה יוסף בשנת תשס"ט אמר את הדברים הבאים (שכתוב מהקלטה המופיעה באתר כיכר השבת, חשיבות הדברים היא כנגד הטוענים הרב עובדיה חזר בו מהשמחה הגדולה שיש לראות ביום זה): "ונתת ליראיך נס להתנוסס" והסביר: "עושים לו משמים נס? צריך להודות לקב"ה ואז יהיה לו נס יותר גדול. למשל ילד בא אצלי 'רוצה סוכריה' לקחתי סוכריה נתתי לו. אומר: 'תודה רבה', עומד ומודה ומברך ומברך ומברך. אמרתי ´זה נתתי לו סוכריה כך עשה, מחר אני אתן לו קופסת שוקולד מי יודע מה יעשה, ירקד. כך הקב"ה: כשהוא עושה לנו נס ואומרים שירה עושה נס יותר גדול, נס להתנוסס. תמיד צריך להודות לקב"ה 'אשירה לה' כי גמל עלי'. גם כן אנחנו ברוך ה'. אנשים אומרים 'חג עצמאות מה זה חג העצמאות?' זה לא חג העצמאות אנחנו חושבים על עיקר הדבר: זה שיש פה ממשלה יהודית. מה היה פה? המנדטורים, אלה האנגלים ימח שמם שונאי ישראל כל מי שרצה לבא לארץ צריך סרטיפיקט בלי זה לא ייכנס, פרוטקציות וזה וזה. כל איש שהיה בא פה היו עושים לו צרות צרורות. משנהייתה מדינה יהודית אם רק בשביל שיבואו יהודים כמה שרוצים דיינו. אבל האמת הוא שיש כמה מיליונים. בזמן שהיה המנדט לפני קום המדינה היה 650 אלף איש בכל ישראל, 650 אלף. ועכשיו למעלה מחמישה מיליון. ומה זה?...אנחנו מתפללים עוד לקב"ה שיוסיף אחריתנו לראשיתנו ויהיה לנו ממשלה שכולם יראי שמיים כולם צדיקים כולם אוהבים את התורה, כך אנחנו מתפללים. אבל אסור לנו להתכחש לנס שעשה לנו הקב"ה. ברוך ה', הרבה ה' איתנו, 'הרבה ארבה את זרעך'. עוד יהיה כהנה וכהנה. כל יהודי שנמצא בחו"ל רוצה לבא, אהלן וסהלן, פותחים לו כל שערינו לפניו. לא אומרים לו ´תביא סרטיפיקט, תביא כך, תביא כך´. לא יביא. אם רואים אותו זה ברכה שיבוא לפה. כן? זה מעט בעיניכם? זה לא מעט. עוד כמה דברים. בזמן המנדט לא היה תלמודי תורה לא היה חינוך עצמאי. החינוך העצמאי יש עשרות אלפים. תלמוד תורה יש עשרות אלפים. כולם לומדים רק תורה. קודם לא היה זה. אנחנו צריכים להודות לקב"ה, ברוך ה´ נתן לנו כוח לעשות חיל להרבות תורה". רבי שלום (סאלם) יצחק הלוי זצ"ל (מרבני הקהילה התימנית בישראל, שו"ת דברי חכמים חלק אורח חיים סימן נז) כתב בהקשר לקביעת ברכות ביום זה: "לדעתנו דבר זה היינו לקבוע ברכות ביום זה קשה להחליט עליו בחיוב אם כי הנס גדול ועצום". רבי משה כלפון הכהן זצ"ל (ראב"ד ורבה הראשי של ג'רבא, בעל שו"ת שואל ונשאל) בספרו דרכי משה על פרשיות השבוע, בפרשת נצבים, מאריך מאד בענין הגאולה וכך כותב בפתיחת דבריו "וכבר ניצוצי הגאולה האירו ומאירים מעת לעת כמו שיראה כל מבין ומשכיל הנותן לב ועין חודרת על זה" ומכאן פותח מערכה ארוכה על כל האורות שיש במצב הנוכחי של גאולת ישראל. וכן כתב: "אין ספק כי זהו ראשית והתחלת הגאולה" (מטה משה עמ' מ"ח). וכבר הקדים וכתב המשך חכמה (שמות יב/כד): "כי כן מהראוי לחוג חג לאומי ולעשות יום משתה ושמחה יום אשר יצאו מעבדות מצרים יום אשר קנאו חירותם והיותם לגוי גדול מצויין בעמים". הרא"ם בלוך זצ"ל, ראש ישיבת טלז כתב "למרות כל הלקויים והמגרעות שבהנהגת מדינת ישראל עצם קיומה שנתהוה על ידי נסים גלויים יש לו חשיבות שצריכים אנחנו להתיחס לו בהכרה ושביעות רצון והכרה זו צריכים אנו להביע קבל עם" (מכתב משנת תשי"ד מובא בספר מצוות השלום עמ' 605). ענין נוסף שיש להתייחס אליו הוא המושג "כל גדולי ישראל". כאשר אתה מתייחס ל"כל" גדולי ישראל, אינני מבין מדוע אתה בוחר להצטמצם כל כך ולהתעלם מחלק ניכר מגדולי ישראל בדורות שעברו ובדורנו אנו, שראו ורואים במדינה אתחלתא דגאולה ואף אמרו ואומרים הלל ביום העצמאות. הרי התעלמת לגמרי מרבני "מרכז הרב", שלכו"ע היו מגדולי וענקי הדור. לדוגמא: הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, רבה הנערץ של שכונת שערי חסד וראש ישיבת מרכז הרב, אשר אף אמר הלל בברכה (עדות לכך תימצא בספר שירת הים). נזיר האלוקים הרב דוד כהן זצ"ל, מתלמידיו המובהקים של מרן הרב קוק זצ"ל. מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, בנו ממשיכו של הרב קוק וראש ישיבת מרכז הרב, שעל קשריו עם גדולי הרבנים באותה תקופה, וכן על הערכתם כלפיו ניתן למצוא בספרים רבים (לדוגמא: משמיע ישועה, המשגיח ועוד). הרב שאול ישראלי זצ"ל, דיין בביה"ד הגדול וראש ישיבת מרכז הרב. הרב אברהם אלקנה כהנא (ר' אברום) שפירא זצ"ל, הרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז הרב, שגדולתו בתורה לא ניתנה לערעור, וכבר בצעירותו ממש התייחסו אליו גדולי הדור דאז בכבוד. (עיין לדוגמא בהתכתבותו עם מרן החזו"א זצ"ל, וכן הגרא"ז מלצר הכניס את הערותיו של הרב שפירא לגוף הספר שכתב). וכן, מחוץ לכותלי ישיבת מרכז הרב רבים מגדולי ישראל ראו בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כדוגמת מרן המקובל האלוקי הרב מרדכי אליהו זצ"ל שאמר "שנת תש"ח היא שנה שבה הקב"ה עשה עמנו ניסים ונפלאות! עד היום אנחנו לא מסוגלים להבין את הניסים והנפלאות שהקב"ה עשה עמנו! חיינו את זה!! הספקנו לשכוח?!". הגאון הרב אליעזר יהודה וולדנברג זצ"ל, מחשובי הדיינים ומגדולי הפוסקים בדור האחרון, בעל מחבר ספר שו"ת ציץ אליעזר, הלכות מדינה ועוד. (ובאשר ליחסו למדינה, עיין בהקדמה ובמבוא שערים לספרו הלכות מדינה). אינני מתיימר לומר שכל גדולי ישראל ללא יוצא מן הכלל תמכו ותומכים במדינת ישראל וכן אומרים הלל ביום העצמאות. גלוי וידוע שחלקם התנגדו ומתנגדים למדינה, ובנוסף רבים מהם נוקטים עמדה פאסיבית בנושא זה. בכל זאת, כדאי שלהכיר במציאות שנושא זה הוא לא שחור לבן (תרתי משמע) ושיש רבים מגדולי ישראל (המצוטטים לעיל, ויש עוד רבים) התומכים במדינת ישראל, רואים בה את אתחלתא דגאולה ואף אומרים הלל ביום עצמאות. נסיים ענין זה, בדבריו של הרב יוסף דב סולוביצ'יק זצ"ל במאמרו שש דפיקות. "לפני שנים מעטות, בעצם ליל בלהות מלא זוועות מידנק, טרבלינקה ובוכנוולד, בליל של תאי גז וכבשנים, בליל של הסתר פנים מוחלט, בליל שלטון שטן הספקות והשמד, אשר רצה לסחוב את הרעיה מביתה לכנסיה הנוצרית, בליל חיפושים בלי הרף ובקשת הדוד - בליל זה גופו צף ועלה הדוד. הא-ל המסתתר בשפריר חביון הופיע פתאום והתחיל לדפוק בפתח אוהלה של הרעיה הסחופה והדוויה, שהתהפכה על משכבה מתוך פרפורים וייסורי גיהינום. עקב ההכאות והדפיקות בפתח הרעיה עטופת אבל, נולדה מדינת ישראל. כמה פעמים דפק הדוד בפתח אהל רעייתו? דומני, שלכל הפחות יכולים אנו למנות שש דפיקות. ראשית, דפיקת הדוד נשמעה במערכת הפוליטית. מבחינת היחסים הבין-לאומיים לא יכחיש אף איש, שתקומת מדינת ישראל, במובן הפוליטי, הייתה התרחשות כמעט על-טבעית. רוסיה וארצות המערב תמכו יחד ברעיון ייסודה של מדינת ישראל, שהייתה אולי ההצעה היחידה שבנוגע לה התאחדו המזרח והמערב. נוטה אני להאמין, שארגון אומות המאוחדות נוצר במיוחד לתכלית זו - לשם מילוי השליחות שהטילה עליו ההשגחה". ממומלץ לקרוא את כל המאמר ולהשלים את מערכת "הדפיקות" של הדוד לרעיה. בנוסף לדברים שנאמרו לעייל קיימת הבחנה פשוטה שתסביר לנו את יסוד הודאתנו. יש להבחין בין ממשלה למדינה. הממשלה אלו האנשים שפועלים בכנסת ומשפיעים בעשייה בארץ ישראל. הם משפיעים על הכלכלה, החינוך וכו'. וכן יש את אנשי המשפט והפרקליטות. המדינה היא השלטון. אנחנו לא מודים לה' על הממשלה, אלא על המדינה. בכל השנים שהיינו בגלות לא היתה לנו מדינה. לא היה לנו שלטון, אלא היינו נתונים לשלטון הגוים לרצונם ולחפצם כפי יד הדמיון שנחה עליהם באותה תקופה. בהקשר לכך אביא את דבריו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל (עיטורי כהנים תשרי, תשל"ז, מס' 19, עמ' 25): "כתבת, שאינך מבין למה שלטון גויים הוא גלות ושלטון יהודים חילוניים אינו גלות. בקושי אני משכנע את עצמי לענות לך. עיקרי אמונה פשוטים סתומים בעיניך, מצב כזה אצל בני תורה, ה' ירחם. כלל ישראל אינו בני ישיבה בלבד, אלא זרע אברהם יצחק ויעקב, כל אלו אשר בשם ישראל יכונו, ברית בין הבתרים והבריתות והשבועות שהשם יתברך כרת עם אבותינו הוא לכל זרע אברהם יצחק ויעקב, צדיקים בינונים ורשעים, ועל כלל ישראל כולו נאמר: 'בנים אתם לה' א-להיכם'. הגלות החלה כשנחרבה ירושלים וארץ ישראל נכבשה ע"י הגויים, ועל זה אנו צמים ד' צומות. לפני כן היו מלכים בישראל שהיו עובדי עבודה זרה, שטופים בעריות ושופכי דמים, ועל זה נאמר: 'ויעשו הרע בעיני ה' '. אבל אז זה לא היה גלות, אלא שלטון של רשעים בלבד. ובירבעם השני שגם עליו נאמר 'ויעש הרע בעיני ה' ', נאמר עליו 'הוא השיב את גבול ישראל בלבוא חמת כי ראה ה' את ישראל מורה מאוד ואפס עצור ואפס עזוב וכו' ויושיעם ביד ירבעם בן יהואש'. מדינת ישראל בבית ראשון הייתה של כלל ישראל, ולא של המלך ירבעם וחביריו. בזמן מלכות המלכים הרשעים לא הייתה גלות אלא להיפך, ורק כאשר הגויים כבשו את המדינה וישראל נעשו כפופים לגויים, נוצרה הגלות שחז"ל אמרו שהקב"ה מתחרט על כך (סוכה נב, ע"א). מדינת ישראל איננה של בן-גוריון וחבריו ושאר השרים של היום, אלא של כלל ישראל. ומשום כך שהמדינה היא תחת שלטון זרע אברהם יצחק ויעקב, ולא תחת שלטון גויים אין זה גלות. אין ספור למה שכתבו הקדמונים הראשונים והאחרונים בעניינים אלו. ואם אצל אדם לא זז שום דבר בנידון זה של גלות, הוא סריס רוחני גמור, ובסריסות אפשר להגיע ויש שהגיעו לידי קיצוץ בנטיעות לומר שח"ו לא השם יתברך משגיח על עמו וארצו, אלא הכל מעשה הסיטרא אחרא רח"ל. אנחנו מקווים שבעתיד כל אנשי הממשלה יהיו יראים ושלמים, אבל עדיין יש כאן טובה...בוודאי אין כאן שיא השלמות, שהרי הממשלה אינה הולכת בדרכי ה' ולא פועלת בצורה הכי טובה. למרות זאת יש על מה להודות. גם כשיש טובה שאינה שלמה, יש להודות על הטובה. יש צללים, אבל יחד עם זאת יש אור. עלינו להודות על האור, ולפעול להסרת הצללים. הודאתנו אינה באה להסתיר מאתנו החסרונות, אלא היא באה להכיר בטובה. ומתוך כך נפעל לתקן החסרונות. לא באנו כדי לנוח, אלא באנו כדי לעבוד. נשמח בכך שיש מה לתקן ומה לפעול". (עד כאן דבריו של הרב שפירא זצ"ל). (נ.ב. תודה רבה לבחור החשוב יעקב שטרן שעזר בעריכת התשובה) שנזכה כולנו לגאולה שלימה במהרה בימינו. יום טוב
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il