שלום הרב, אתמול שפשפתי את הרכב של חמי כשיצאתי מהחנייה. זה לא היה ממש באשמתי כי החיישני רוורס הראו שיש לי עוד מקום לנסוע אחורה, אבל כנראה שהייתה בליטה מסוימת במשאית שהייתה מאחוראי שהחיישנים לא קלטו וזה שפשף קצת את הצבע של הרכב. השפשוף הוא מאוד קטן, בגודל של גרגיר חיטה. לא משהו ששמים לב אליו. וגם חמי כשפתח את הפגאש’ לא הבחין בכך. שאלתי היא האם אני מחוייב ליידע אותו על כך? אין לי בעיה להעביר לו כסף לבנק בהעברה בנקאית כפיצוי על הנזק (ללא ידיעתו). הסיבה שאני נוהג ברכב של חמי היא משום הוא לא מרגיש טוב בתקופה זו והוא כמעט לא יוצא מן הבית. אז אני זה שעושה קניות לבית, לוקח את אשתו והבנים שלו לעבודה ולבתי הספר, אוסף אותם, מביא לו וקונה לו דברים שהוא צריך, וגם מקפיץ אותו לאן שהוא צריך כי בתקופה זו הוא לא יכול לנהוג. תודה רבה!

בעניין זה, ישנה סתירה לכאורה בין שני מקורות ברמב"ם. בהלכות תשובה (פרק ב הלכה ט) כתוב שעברות שבין אדם לחבירו אינם מתכפרות עד שירצה ויפייס את חבירו אפילו ששילם לו את חובו (כגון שהזיק לו) מאידך, בהלכות חובל ומזיק הרמב"ם (פרק ה הלכה ט) מחלק בין מזיק נזק לגופו של חבירו למזיק לממונו. שבמזיק לממונו כאשר משלם מייד נתכפר לו, ואין הוא מזכיר צורך פיוס וריצוי של חבירו. בעל ה"לחם משנה" בהלכות חובל ומזיק (שם) למד מזה יסוד , שכאשר המזיק נהנה הנאה גדולה מהנזק ולניזק יש צער הרי שתשלום החוב אינו מספיק אלא שצריך לפייס את הניזק, אולם אם המזיק לא נהנה מההיזק ולא גרם צער לניזק הרי שתשלום חוב עלות הנזק מסיים את תהליך התשובה ואינו צריך ריצוי. בדרך זו נקטו רוב הפוסקים (אמנם, ראה בפתחי חושן חלק נזיקין סוף פרק י שהביא קצת פוסקים הסוברים שלמצווה בעלמא גם בנזק ללא צער יש צורך בפיוס). באופן פשוט נראה שתשלום על הנזק במקרה שלך הוא מספיק מעיקר הדין אף ללא יידוע. אמנם נראה לענ"ד שהדרך הטובה והראויה יותר היא לתקן את הנזק, על אף שבדרך כלל בדיני נזיקין טורח התיקון מוטל על הניזק ולא על המזיק, וזאת משתי סיבות: א. יש נזקים שאם הם לא יתוקנו יגדל הנזק ב. במקרה כזה, אם לא יתוקן הנזק, ישנה אופציה שכאשר הניזק יגלה את הנזק הוא יצטער מאוד ולא יידע שקיבל סכום פיצוי כספי על כך, ועל נזק שיש בו צער יש חיוב לפייס.