שלום וברכה, האם מותר לחזור בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה’ אֱ-לֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, ותן טל ומטר 90 פעמים בשבת כדי לשלא לטעות או שמא זה הכנה משבת לחול? ישר כח ותזכו למצוות

לשואל, שלום וברכה! ראשית יש להעיר שאין לחזור על המילים "ברך עלינו ה' אלוקינו", שהרי אסור להזכיר שם ה' לחינם, ומאידך אם יגיד "השם אלוקינו" נמצא שלא התאמן על הנוסח המדויק. לכן כתב המשנה ברורה (סי' קיד סק"מ) שיש להתחיל מ"ואת כל מיני תבואתה". לגבי אמירת הדברים בשבת יש חילוקי דעות, ולהלכה מסתבר לענ"ד כדעת המתירים. ככלל, מצאנו שהכנה משבת לחול נאסרה אפילו בדיבור בלבד (שו"ע סי' תטז ס"ב, על ההולך לסוף התחום וקונה שם שביתה בדיבורו; משנה ברורה סי' רצ סק"ד, שאין לומר שהוא נח בשבת כדי לעסוק במשהו במוצאי שבת). למרות זאת, פסק הציץ אליעזר (חי"ט סי"ד) להתיר בשאלתך, משני טעמים: א. הדוגמאות לעיל לאיסור הן בדיבור שמצטרף למעשהו ומסביר אותו, מה שאין כן בדיבור בלבד, ובפרט שרק ספק אם תהיה לו תועלת מזה במוצ"ש (דהיינו רק במקרה שישכח אם אמר). בנקודה זו האריך בשו"ת מחזה אליהו (סי' נו) וביאר שדיבור שאינו יוצר חלות הלכתית אין בו משום הכנה משבת לחול, ועיין גם סי' תצה ס"ד ברמ"א ומשנ"ב ס"ק כג ובאריכות בשו"ע הרב שם סט"ו. ב. ההתרגלות לתפילה נכונה איננה רק הכנה ליום חול אלא היא עניין בפני עצמו, שהאדם נעשה בקיא ורגיל בנוסח התפילה; וכיוצא בזה כתב בשמירת שבת כהלכתה (פכ"ח הערה קעח וסעיף צב), שמותר ללמוד בשבת דברים שיזדקק להם למחרת, כגון להתאמן בקריאת מגילת אסתר כשפורים חל במוצ"ש, וכן כתב גם לגבי נדון דידן במנחת שלמה (ח"ב עמ' קנא אות יב, ולדעתו רק טעם זה מתיר ולא הקודם, עיין שם). בשו"ת קנה בושם (ח"ב סי' י) דן בשאלתך וחלק על סברותיו של הציץ אליעזר: לדעתו איסור הכנה נאמר גם בדיבור בלבד, ואת ההתרגלות לתפילה נכונה החשיב כהכנה ולא כעניין עצמי. כך הורה גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל (כך מובא בשמו ב'יוסף לקח', מועדים ח"א סי' ע). לענ"ד מסתבר כדעת הציץ אליעזר והגרש"ז, ובצירוף טעם נוסף: מכיוון שאם יטעה בתפילתו, או ישכח ויחשוב שטעה, הוא עלול לומר ברכות לבטלה חלילה, הרי זה מעין הכנה למניעת נזק, וכעין מה שהותר להפר נדרים בשבת, אע"פ שאין בהפרת הנדר כל צורך לשבת זו, מפני שאם לא יפר ביום שמעו לא יוכל להפר לאחר השבת (סי' שמא ס"א ומשנ"ב סק"ד, ועיין שו"ת מגדנות אליהו ח"א סי' עז: "מכיוון שאי אפשר לו להפר אחר השבת לא מקרי הכנה אלא הצלה"). ואף כאן, אין לו פנאי לאמירה זו בצאת השבת לפני תפילת ערבית בציבור, ולפי נסיונו הוא מרגיש שהתכוננות זו אכן נחוצה לו ובלעדיה הוא עלול להיכנס לספקות, הרי זו "הצלה" לתפילתו. וכן כתב להתיר מטעם זה בשו"ת אבני ישפה (ח"ח סי' טו,ג).