- משפחה, ציבור וחברה
- חופה וקידושין
1232
שאלה
יצא לי בזמן האחרון לעבור על סדר ברכות האירוסין והקידושין בחתונה, וראיתי שמברכים פעמיים בורא פרי הגפן – פעם אחת לפני ברכת האירוסין ופעם שנייה לפני השבע ברכות. מדוע מברכים פעמיים על הגפן? האם אין כאן ברכה שאינה צריכה?
תשובה
שלום רב,
חז"ל תיקנו שברכות מסוימות, בעלות חשיבות, ייאמרו על כוס יין. הידועה שבהן היא ברכת הקידוש, ובדומה לזה ברכת האירוסין וברכת הנישואין.
הסיבה לשתי כוסות בחופה: יש דעות בראשונים (רבנו משולם) שיש לברך הגפן רק פעם אחת. אך דעת רבנו תם ועוד ראשונים שיש לברך פעמיים הגפן, אחת לאירוסין ואחת לנישואין. הטעם של רבנו תם הוא שבאופן עקרוני האירוסין והנישואין לא צמודים זה לזה, ובזמן חז"ל היה פער של כשנה ביניהם. לכן כל ברכה עומדת בפני עצמה ואינה תלויה בשנייה, וממילא צריכה כוס בפני עצמה. תקנה זו נשארה גם בזמננו, כשהאירוסין והנישואין נעשים במעמד אחד.
וכך פסק למעשה השולחן ערוך: "ברכת אירוסין וברכת חתנים אומרים אותה על שתי כוסות אפילו מקדש בשעת החופה" (אבן העזר סב, ט). וכך נוהגים בימינו.
הסיבה שאין זו ברכה שאינה צריכה: הבית יוסף בשם רש"י, וכן תוספות והגהות אשירי, כתבו שנהגו לקרוא את הכתובה בין האירוסין לנישואין על מנת לעשות הפסקה. וכן פסק הרמ"א (שם). ממילא יש צורך בברכה נוספת.
עוד טעם לכך שהברכה אינה נחשבת לברכה שאינה צריכה הוא לפי מה שמובא בילקוט יוסף (שובע שמחות א הערות, פרק י - ברכות הנישואין שתחת החופה), שברכת הגפן כאן אינה ככל ברכות הנהנין, אלא באה לתקנת חכמים לומר ברכות הנישואין על הכוס. לכן לא יוצאים במה שבירכו קודם על ברכת האירוסין.
שירבו שמחות בישראל,
הרב אלישיב קפקה

דוד מים התפוצץ מקור - מי משלם?
הרב יהודה אודסר | כ"ז אדר תשפ"ה

נישואים עם בחורה שעברה גיור ברבנות ולא שומרת מצוות כבר
הרבנות הראשית לישראל | כ"ח אדר תשפ"ה

אוכל בשבת
רבנים שונים | כ"ז אדר תשפ"ה
