לכבוד הרב שליט"א, האם צריך למחול לאדם אם הוא לא בקש מן הנפגע מחילה? (אפשר לחלק את השאלה לשני חלקים: א’ אם לא בקש מחילה, אולי באמת מתחרט רק לא ביקש משום איזו סיבה. ב’ אם נראה מתוך המציאות שבאמת לא התחרט...) בכבוד רב,

שלום וברכה! אדם מחוייב למחול לחברו רק אם הפוגע ביקש ממנו סליחה. כך רואים בדברי הפוסקים, כגון ברמב"ם הל' תשובה ב', ט, שאדם שפגע בחברו צריך לבקש סליחה שלוש פעמים במעמד שלושה אנשים, ורק לאחר שעשה כך הרי הפוגע פטור מלבקש עוד ומעתה הנפגע שלא מחל הרי הוא חוטא. דהיינו שכל עוד הפוגע לא ביקש סליחה באופן הזה אין חובה על הנפגע למחול, ואין עליו חטא בכך שלא מחל. וקל וחומר כאשר הפוגע לא ביקש סליחה כלל. וכך כותב הרמב"ם בהלכות דעות ו', ו: "כשיחטא איש לאיש... מצוה עליו להודיעו ולומר לו 'למה עשית לי כך וכך ולמה חטאת לי בדבר פלוני', שנאמר 'הוכח תוכיח את עמיתך'. ואם חזר ובקש ממנו למחול לו צריך למחול, ולא יהא המוחל אכזרי...". דהיינו שרק כאשר הפוגע מבקש מחילה צריך למחול לו. עם זאת, יש מידת חסידות למחול גם מבלי שהפוגע ביקש סליחה. כך מספרת הגמרא במגילה כ"ח א, על ר' נחוניא בן הקנה ועל מר זוטרא, שלפני השינה היו מוחלים לכל מי שפגע בהם במשך היום. וכך כותב הרמב"ם בהלכות דעות ו', ט, שאם אין אפשרות להוכיח את הפוגע, והנפגע מוחל לו בליבו מבלי לדבר איתו, הרי זו מידת חסידות. וכך בסדר הנהוג בקריאת שמע שעל המיטה, וב"תפילה זכה" של ערב יום הכיפורים (במחזור האשכנזי), מופיעים נוסחים של מחילה לכל מי שפגע בי. אך אין זה חיוב אלא מידת חסידות. במצבים מסוימים נראה שאף עדיף שלא למחול באופן חד צדדי, אלא לדאוג לכך שהפוגע יבקש סליחה ורק אז למחול לו. כך מסופר בגמרא ביומא פ"ז א על חכמים שכאשר אנשים פגעו בהם הם הלכו אל מקומו של הפוגע, כדי שיראה אותם ויבקש סליחה. והרי לכאורה, אם הם רצו למחול לאותו אדם, הם יכלו למחול לו גם מבלי שהוא יבקש סליחה. מסתבר שחכמים אלה לא רצו להסתפק במחילה בלבד, משום שרצו שהפוגע יכיר בחטאו ויחזור בתשובה, שאם לא כן הוא ימשיך בהתנהגותו הרעה, כלפי החכם או כלפי אנשים אחרים. ועיין כעין זה במשנה ברורה תר"ו, ט, שאם הנפגע מרגיש שיש צורך לחנך את החוטא, מותר לו להימנע מלמחול אפילו כאשר הפוגע ביקש מחילה כמה פעמים. וכך משמע מלשון הרמב"ם הנ"ל בהלכות דעות ו', ט, שרק כאשר אין תועלת בתוכחה אז יש מידת חסידות למחול מבלי לדבר עם החוטא, אבל כאשר התוכחה עשויה להועיל לתיקון דרכיו של החוטא עדיף להוכיח אותו מאשר למחול לו באופן חד צדדי. מתוך כך לגבי שאלותיך: במקרה הראשון שתיארת – אין חובה למחול לפוגע, אבל ממידת חסידות ראוי למחול לו, שהרי אתה משער שהוא כבר התחרט. במקרה השני – אם יש אפשרות לדבר עם הפוגע ולהגיע למצב שהוא יתחרט ויתקן את דרכו, זה עדיף על פני מחילה חד צדדית. אם נראה לך שלא סביר שהתוכחה תועיל, אז אתה יכול למחול, אך אין חובה.