שלום, 1. נניח שברכתי רק ’על המחיה’ אחרי אכילת עוגיות. האם אני יכול להוציא ידי חובה את מי שאכל עוגיות וגם אכל פירות ארץ ישראל (או שתה יין)? 2. אם אמרתי רק "על המחיה" ולא אמרתי "על הפירות" או "על הגפן" (אם אכלתי פירות א"י או שתיתי יין), האם יצאתי ידי חובה? 3. האם אני צריך לומר "על מחיתה ועל כלכלתה" על עוגיות מקמח חו"ל או "על פירותיה" אחרי אכילת פירות שנשתבחה ארץ ישראל אבל צמחו בחו"ל (כגון תמרים, או תאנים יבשות), או על יין מחו"ל? 4. בעניין תרומות ומעשרות: האם אני יכול לעשר על פירות (לדוג’ לימונים או תאנים) שעוד לא צמחו? (הרי מאוד לעשר פירות מעץ שלא מניב בבת אחת). אשמח לקבל מקורות, חן חן לך

בס"ד שלום רב, 1. אפשר להוציא רק מי שאכל כמוך. אם שמע אותך והתכוון לצאת, יצא ידי חובת 'על המחיה' בלבד. 2. צריך לחזור ולברך על הפירות או על הגפן. 3. רק על פירות שגדלו בארץ מברכים 'פירותיה'. 4. לא. מה שמותר על מה שמניב בשלבים מדובר שכל הפירות גדלו כבר שליש גידול. עיין שולחן ערוך יורה דעה סימן שלא סעיף נה ודברי הש"ך ס"ק פא. בברכה, הרב אלישיב קפקה