שלום לרב. 1.ביחס לכללים כמו סתם וי"א או כשהשו"ע כותב "יש מי שאומר" וכד’, או שיש סתירות בין הב"י לשו"ע. האם הרב חושב שיש כללים מסוימים או שמא הכל לפי העניין? 2.ביחס לסמכות של השו"ע כשיש חולקים (במיוחד לספרדים), האם ניתן להקל או צריך להחמיר כאשר פוסקים אשכנזים כמו ט"ז,מג"א וכו’ חולקים? תודה רבה.

לשואל, שלום וברכה! 1. הכלל של "סתם ויש אומרים" או "יש מי שאומר" וכיו"ב לא נכתב על ידי רבי יוסף קארו, אלא על ידי הבאים אחריו, וזאת, יש להניח, על סמך שני דברים: א. הנחה כללית לגבי סגנון הכתיבה המקובל וההגיוני, שלפיו הדעה שנכתבה באופן סתמי היא העיקרית והקובעת ואילו הדעה שהובאה כ"יש אומרים" היא דעה צדדית, כשם שאומרים חז"ל (יבמות מב ע"ב) על המשנה, שכאשר דעה מובאת באופן סתמי ואחריה דעת חכם יחיד הרי זה "סתם משנה" כדעה הראשונה. וכך מצאנו לבית יוסף עצמו בהסבירו את דברי הטור (או"ח סי' קעג): "ורבינו אף על פי שכתב שני הפירושים בטור יורה דעה (שם) כאן לא כתב אלא הפירוש הא' בלבד, וגם מתוך דבריו שם נראה שפירוש זה עיקר, שהפירוש האחר כתבו בלשון 'ויש אומרים', משמע דסבירא ליה דלשון ראשון עיקר". ב. דוגמאות שבהן בפועל ניכר מהשוואת לשונות אלו לדברי ר' יוסף קארו בבית יוסף שאכן סגנון זה משקף את היחס בין הדעות. אלה שדוגמאות אלה הן על פי הרוב, ויש לא מעט יוצאים מן הכלל, וראה ביד מלאכי, כללי השו"ע, אות יב ואות יז. דוגמה לכך לגבי הכלל שכאשר השו"ע אומר "יש אומרים... ויש אומרים" כוונתו להכריע כדעה השניה (עיין יד מלאכי שם כלל יג). והנה, מצאנו לבית יוסף שלא ראה בזה הוכחה של ממש ביחס להבנת דברי הרא"ש, כמ"ש בב"י יו"ד סי' רצז: "ומ"ש רבינו על דברי הרי"ף וכן היא מסקנת אדוני אבי ז"ל, אף על פי שהרא"ש כתב שתי הסברות ולא הכריע ביניהם משמע לרבינו שהוא סובר כדעת הרי"ף מאחר שהביא דבריו באחרונה; אבל אין זה הכרע". יש מהאחרונים שדבקו בכללים אלה בצורה יותר מוחלטת, ולכן כשראו סתירות שנוצרות מהם, כגון שבמקום אחד כתב סתם ויש אומרים ובמקום שני כתב רק כדעת היש אומרים, התאמצו ליישב באופנים שונים שאין להם ביטוי בבית יוסף. ויש שלא ראו בסתירות אלו משהו יוצא דופן, כגון הגר"א, וראה למשל בביאורו לאו"ח סי' תצח ס"ד: "ואף שהשו"ע סותר למ"ש בסי' תקט"ו אין בזה כלום כידוע". להרחבה בעניין זה ראה בספר 'תוספת אהל' מאת הרב שמואל קידר זצ"ל, עמ' עג-עה ובהפניות שם. לכן, כברירת מחדל יש להתחשב בכללים אלה, אבל אם יש הוכחה כנגדם מהבית יוסף או ממקומות אחרים בשו"ע אין להתייחס לכללים אלו כמוחלטים. 2. לגבי ההסתמכות על השו"ע כאשר אחרונים חלקו עליו, כידוע יש בזה גישות שונות ואיני יודע מה תוסיף לך דעתי. עכ"פ חושבני שאם יש מנהג ברור יש ללכת אחריו, בין אם הוא לפי השו"ע ובין אם לאו, ואם אין מנהג ברור יש להתחשב לקולא או לחומרא בדעות האחרונים שאחרי השו"ע.