- הלכה
- ברכת המזון
שאלה
הבת שלי שאלה אותי על מה שאנו אומרים בברכת המזון. היא אמרה "זה לא נכון שהשם מכין מזון לכל בריותיו, עם כל האנשים הרעבים במקומות שונים בעולם”. מה אני עונה לה???
תשובה
קודם כל תשבחי אותה על כך שהיא מכוונת בברכת המזון ושהיא חושבת ומעמיקה ושואלת שאלה מצוינת, ובהערת אגב תוסיפי שחשוב מאוד לשאול בדרך ארץ וענווה ובמקום לומר זה לא נכון כאשר לא מבינים משהו, יש לומר אינני מבינה.
באשר לעצם השאלה, היא שאלה מצוינת ובעצם אפשר לשאול אותה כבר בתחילת ברכת המזון על "הזן את העולם כולו" וכן על מקורות נוספים שנוסח הברכה הראשונה של ברכת המזון בעצם מבוסס עליהם; בתהלים (קלו, כה) כתוב, "נתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו", בגמרא מסכת ברכות (דף י.) הקב"ה זן את כל העולם כולו, ובמסכת עבודה זרה (דף ג:) נאמר שהקב"ה יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים ועד ביצי כינים, איך ניתן לומר שהקב"ה נותן לחם לכל בשר וזן את העולם כולו, כאשר יש אנשים שמתים מרעב ברחבי תבל רח"ל?
אלא ביאור הענין הוא, שאנו מכוונים שהקב"ה הכין בבריאה סוגי מזון מתאימים לכל הברואים, וכל הברואים שמקבלים את מזונם הרי הם מקבלים זאת מידיו של הקב"ה, כמו שביאר הרד"ק על הפסוק בתהלים "נותן לחם לכל בשר" שזה חסד גדול מאתו לנבראים, שמזמן לכל בריאה ובריאה מזון הראוי לה, אולם אין אנו אומרים שכל אחד מבריותיו של הקב"ה יקבל תמיד את מזונו בכל מקרה ובכל מצב, הקב"ה ברא עולם בו יש גם רעב ומחסור ואנחנו אכן לא מסוגלים להבין את כל דרכיו של הקב"ה כמו שנאמר "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאום ה'" (ישעיה נה, ח), אלא שלמרות חוסר הבנתנו, הנהגת ה' בעולם היא צדק מוחלט כמו שנאמר " הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא" (דברים לב, ד), ומרן החפץ חיים היה מפרש את הפסוק "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו" (תהלים יט, י), שדוקא בהיותם יחדיו צודקים, דהיינו כשנדע מה היה עם האדם קודם בריאתו ומה יהיה אחרי כן נוכל להבין מדוע הם צודקים, אבל לא באופן אחר (חפץ חיים על התורה דברים לב, ד).
חשוב לציין שברכת המזון היא מדאורייתא, ושברכה זו הראשונה נתקנה בידי משה רבנו (ברכות מח:), ולמרות ההבדלים בנוסח הברכה בין העדות השונות, הרעיון היסודי שבבסיסה, זהה בכולן, שהקב"ה זן את העולם כולו בטובו.