יש לי תיאוריה לגבי תוכניתו של ה' עבור היהודים. אני בהחלט לא מלומד, אז אשמח מאוד לשמוע את דעתך על זה. ההסבר נמצא להלן. תודה רבה לך על כל תובנה שתוכל לספק. בכבוד רב, א.פ. ארה"ב התנ"ך היהודי, עם שינויים מעטים יחסית, אומץ על ידי יותר ממיליארד אנשים כטקסט מקודש שלהם. דורות של מאמצים של היהודים לשמור את ההלכה בדקדוק היתה ככל הנראה הסיבה שהתנ"ך עבר במרוצת הדורות ולבסוף אומץ על ידי גויים רבים כל כך. זוהי הוכחה לכך שאלוקים בחר את האנשים הנכונים כדי לתת להם את התורה. למרות שהיהודים הציגו את התורה לעולם, העולם בהחלט עדיין לא למד את מה שרבי עקיבא לימד ככלל הגדול ביותר שלה – "ואהבת לרעך כמוך". אולי אלוקים החזיר את היהודים לארץ הקודש, כי השלב הבא במשימה שלנו להביא את התורה לעולם, הוא להפגין את הכלל הגדול ביותר שלה. אם כך, המפתח ל"דירה בתחתונים" שיהודים שומרי תורה ביהודה ושומרון יאמצו את הכלל הגדול ביותר שלה עם הפלסטינים. אני רוצה להיות ברור, שאני לא מציע לוותר על אדמה (אני לא נותן לבן שלי את כל הממתקים שהוא רוצה, אבל זה לא בגלל חוסר אהבה). אני מבין שאם הקב"ה מבקש מהיהודים לטפח אהבה בליבם לפלסטינים, זו בקשה עצומה. עם זאת, כאשר אברהם ניסה לבצע את המשימה העצומה שהקב"ה הטיל עליו, זה הוביל לאומה גדולה בארץ הקודש. אולי אם ננהג על פי המלצתו של רבי עקיבא בארץ הקודש זה יוביל לעולם מעולה. אני מודה שאני חי עם מעט מאוד פחד שהילדים שלי ירצחו על ידי מחבלים, כך שאין לי כל הבנה אמיתית לגודל המשימה. למעשה, כאשר התחלתי בעצמי בניסיון לטפח אהבה בלב שלי לשכן לא נעים, זה טלטל אותי ברמה עמוקה, כי הרגשתי כאילו אני מקריב חלק מן הזהות שלי. בשלב זה, אחת המחשבות הראשונות שלי היתה כי הקושי שלי עם התחייבות קטנה כל כך מצביעה על כך שזה יהיה בלתי אפשרי עבור היהודים ביהודה ושומרון לפתח כל אהבה לפלסטינים. ובכל זאת, אם אני מאמין שטיפוח אהבה לשכן הלא נעים שלי, זה המפתח ל"דירה בתחתונים", אני בהחלט הייתי מנסה הרבה יותר קשה. מה שאני כן מאמין הוא שאם יש משימה שתוביל ל"דירה בתחתונים", סביר שזה קשה כמו זה שאני מציע. וזה הימור בטוח שה' תכנן את זה עבור היהודים.

מצות "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) נאמרה על עם ישראל בלבד ואפילו לא על כל ישראל, ראה ספר החינוך ומנחת חינוך מצוה רמג ובהרחבה במאמרי מצות אהבת ישראל על נכרים ועל שאר בריותיו של הקב"ה נאמר הפסוק "ורחמיו על כל מעשיו" (תהילים קמה, ט) שיש להצטער בסבלם של מעשי ה', אבל לגבי הפלסטינים הרי מדובר באויבים שודאי שאין כל מצוה לאוהבם ואדרבה על התנהלות עם שכמותם נאמר בקהלת (ז, טז) "אל תהי צדיק הרבה", ועל פסוק זה דרשו חז"ל, רבי שמעון בן לקיש אומר "כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי, סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן" (מדרש רבה קהלת שם), אמנם יש להתבונן בדבר ולהבין שמבחינה רוחנית הם כמקל בידיו של הקב"ה שרוצה לעורר אותנו להתחזק בתורה ויראת שמים ולהתקרב אליו, ובמקביל יש להתמודד עמם בצורה מעשית וחכמה על פי דרך התורה, מצד מצות השתדלות (במדרש תהילים קלו, כט, כתוב, זהו דרך ארץ עושה בידיו והקב"ה מברך מעשה ידיו שנא' "למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך", יכול יהא יושב ובטל, ת"ל אשר תעשה. וכן בנדה דף ע: הא בלא הא לא סגיא. ובחובות הלבבות שער הבטחון פרקים ג וד כתב שאדם מחויב לטרוח על עניני צרכיו, כטוב לו ביותר לפי ראות עיניו, ויתכוין לקיים בזה מצות הבורא, שצוה לאדם להתעסק בסיבות העולם). המטרה הגדולה והנעלית של עם ישראל היא להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו) המהווה אור לגויים כדברי הנביא ישעיהו "ואתנך לברית עם לאור גוים" (ישעיה מב, ו) "ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ" (ישעיה מט, ו), ולתקן את העולם שיכירו במלכות ה' כמו שאנו אומרים בתפילת עלינו לשבח שתיקן יהושע בן נון בשעה שכבש את יריחו "לתקן עולם במלכות ש'די" (כל בו סימן טז), אמנם במצב הרוחני הקשה שבו שרוי עם ישראל יש לנהוג על פי דברי חז"ל "עניי עירך קודמין" (ב"מ עא.) ויש לנו להתחזק קודם כל באהבת ישראל בינינו, בלימוד התורה, בקיום מצוותיה, בתמיכה בתורה ובעידוד אחרים ללמוד תורה משום ש"כל ישראל ערבים זה לזה" (ספרא ויקרא כו, לז. סנהדרין כז: שבועות לט. ראש השנה כט. רש"י ד"ה אע"פ שיצא מוציא), וכדברי המשנה "ותלמוד תורה כנגד כולם" (פאה א, א), וכשנזכה להתעלות ולהיות ברמה רוחנית נאותה, ודאי שזה ישפיע לטובה על כל עמי הארץ, ואז יכירו כח מלכותך, וישמעו רחוקים ויבואו, ויתנו לך כתר מלוכה (מתוך פיוט תפילת מוסף של ראש השנה). תגובת השואל: הרב הלברשטט, תודה רבה על תשובתך המפורטת ומלאת המקורות לשאלתי, לצערי לא הצלחתי לקרוא את המאמר שלך משום שגוגל לא יכול לתרגם את זה מסיבה כלשהי, בכל אופן יש לי שאלת המשך אחת המבוססת על תשובתך, אמרת "מנקודת מבט רוחנית אויבים הם כמו מקל בידיו של הקב"ה שרוצה לעורר אותנו להתחזק בתורה ויראת שמים ולהתקרב אליו, ובמקביל יש להתמודד עמם בצורה מעשית וחכמה", מכיון שהקב"ה אוהב את האויבים שלנו אפילו יותר ממה שאני אוהב את הילדים שלי, האם זה יביא אותנו קרוב יותר לה' אם ננסה להרגיש אהבה לאויבינו, בו בזמן שאנחנו גם מתמודדים עמם בצורה מעשית וחכמה - בדומה לאופן שבו אני מנסה להעניש את הבן שלי מתוך עמדה של אהבה (כאשר הענישה היא מעשית וחכמה)? א. תשובת הרב הלברשטט: א. היקר אינני יודע מנין לך שהקב"ה אוהב את האויבים שלנו אפילו יותר ממה שאתה אוהב את הילדים שלך, אדרבה במקורותינו כתוב שאויבי ישראל הם אויבי ה', "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה, קומה ה' ויפוצו אויביך, וינוסו משנאיך מפניך" (במדבר י, לה), ורש"י מביא את דברי המדרש שמשנאיך אלו שונאי ישראל, שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם, ובמקור נוסף מצוינת התייחסותו של הקב"ה לאויבים אלו " הרנינו גוים עמו, כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו, וכפר אדמתו עמו" (דברים לב, מג). זה בהחלט לא יקרב אותנו אל ה' אם נתנהג בצורה לא נכונה ונרחם על אכזרים, שכפי שכבר כתבתי לך, שלמה המלך החכם מכל אדם אמר על כך בקהלת (ז, טז) "אל תהי צדיק הרבה". יש לנו די והותר עבודה בתחום של אהבת ישראל בניו האהובים של הקב"ה, וברור שזה מה שבאמת יקרב אותנו אל אבינו שבשמים.