הייתי בקורס מדא והקורס מיועד לכולם- בנים, בנות, חילוניים ודתיים. כל יום החבר'ה החילוניים ראו שאני באה עם חצאית, שאני שומרת נגיעה וכו'. מידי פעם הייתי מקבלת מהם שאלות באמת מתוך התעניינות של: איך את באמת יודעת להאמין בהקב"ה כי אי אפשר לראות אותו, ואיך את יודעת שהתורה באמת אמיתית, ולמה התורה דורשת כל מיני דברים. איך אפשר לענות על שאלות כאלו? הרי הם לא חושבים באותה צורה דתית כמוני וכו' ואני לא כל כך ידעתי מה לומר להם... וגם השאלות הללו שהם שאלו אותי באמת מעניינים אותי וגם רציתי להעמיק יותר בנושא הזה...

שלום וברכה! השאלה שלך שאלה מצויינת. המפגש עם עולם שחיצוני לנו כשאנו כבר מתבגרים, מייצרת שאלות ותהיות: גם מה לומר לשואלים וגם מה לענות לעצמנו. כמובן שהשאלות המהותיות שעלו לך הן שאלות שאפשר ללמוד עליהן הרבה ואי אפשר בתשובה אחת לענות את כל התשובות הקיימות. אבל בוודאי שיש כמה דברים חשובים שכדאי שנעסוק בהם. נתחיל אולי בנו כשומרי תורה ומצוות. העלת בעצם כמה נקודות: א. וודאות האמונה בה'. ב. אמיתות התורה. ג. טעמי המצוות. ד. אורח חיים שונה ושמירת גדרי הצניעות. ננסה לפי הסדר. אני זוכר שהייתי פעם באימון של בחורי ישיבות מגוש קטיף שנעשה בבסיס צבאי. המפקד שאף פעם לא נפגש ברצינות עם דתיים, ונפעם מהתנהגותם ואורחות חייהם, היה מופתע מהרבה דברים, וביניהם שאל את שאלת אמיתות האמונה בה'. הייתי סקרן לשמוע מה הרב שאיתנו יענה לו, ואז הרב ענה לו תשובה פשוטה, בערך כך: הוא שאל אותו על העובדה ההסטורית שהיה מלך ושמו נפוליון ועל מעשיו, דברים שמפורסמים לכל תלמיד מתחיל בשיעור הסטוריה: מי אמר לך שאכן נפוליון היה? [אפשר לשאול כך על עוד המון עובדות היסטוריות שכל העולם מכיר ומספר: מי אמר שאכן היו?] אלא, ענה הרב, על נפוליון מספרים בכל דור ומעבירים את העובדות מאחד לשני, וכך אנו בטוחים שאכן הדבר היה. כך גם לגבי האמונה שלנו. במתן תורה כל עם ישראל היה נוכח וזכה לשמוע בעצמו את הקב"ה ללא כל אמצעים ומתווכים, (מעמד זה היה כה רב רושם עד שחז"ל אומרים שפרחה נשמתם של עם ישראל והקב"ה כביכול החיה אותם בחזרה, כך שהוודאות השל המעמד היית אצלם חזקה מאד). גם יציאת מצרים, הלידה של עם ישראל שהייתה בניסים עצומים וכנגד דרך הטבע היא מסורת העוברת אצלינו מדור לדור בדייקנות איך יצאנו מרשות המצרים ועברנו למלכות ה'. עובדות אלה של יציאת מצרים ושל מתן תורה עברו כאמת הסטורית מדוייקת מדור לדור עד לדורנו אנו, והן הופכות עבורנו לוודאית גם את מציאות ה' וגם את האמונה בתורה ובהיותה תורה מן השמיים שבורא העולם נתן לנו, שהרי דבר שעבר מדור לדור ולא סתם אצל אדם אחד אלא אצל עם שלם בוודאי שהוא נכון. בסוגריים אוסיף נקודה חשובה: כמובן המסורת היא לא רק מידע, אלא היא חווית חיים של קבלת תורה, שגם היום, אלפי שנים אחרי מתן תורה, מי שחי חיי תורה מרגיש בהווה. את זה אנחנו לומדים מברכת התורה שבה כתוב: 'נותן התורה' - בלשון הווה, ולא 'נתן התורה' בלשון עבר. כי הקב"ה ממשיך לתת את התורה בכל רגע. כל מה שאנחנו מבינים ומקיימים תורה זהו פלא אלוהי, איך בשר ודם יכול להתחבר לנצח הזה. ומי שלומד ומקיים תורה זוכה לחוש זאת מדי פעם, ככל שליבו פתוח לאלוהיו. נמשיך הלאה. גדלותו של הבורא היא דבר עצום ורם שקשה לנו מאד להבין. אנחנו לא רגילים לראות מישהו שהוא כל יכול, וקדם לעולם ואינו מוגבל בגבולות העולם הזה כמונו, ועם זה הוא החליט לבחור בנו כבניו יחידיו, כעם הנבחר האהוב שלו, ונתן לנו מערכת חוקים ומצוות, לטובתנו: "לשמר את מצות ה' ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך" (דברים פרק י'), כמו בפקודות בצבא, לא תמיד אנו מבינים את עניינה של כל פקודה ואת חשיבותה אך אנו כן יודעים שזה מאד מאד טוב לנו. גם שמירת גדרי הצניעות היא קודם כל מצוות ה' שברור שהיא לטוב לנו, מעבר לזה אפשר בהחלט להבין הרבה דברים כמה זה גורם לנו וקריטי להמון דברים כמו בנייה טובה וישרה של המשפחה ועוד (אצרף תשובה שכתבתי לאחרונה בעניין שמירת נגיעה). אני חושב שמתוך כך צריך לגשת להתמודדות עם העולם של אלה שלא שומרים תורה ומצוות. לגשת עם הרבה אהבה וענווה וחלילה לא עם עוינות או התנשאות, ויחד עם זה לדעת שהשאלות שהם שואלים הם דברים שיש להם תשובות רבות הצריכות לימוד וליבון, לזכור שאת הולכת בדרך מאושרת שקיבלנו מאת הבורא ומאת גדולי החכמים שהנחו ומנחים אותנו במהלך כל הדורות, אפילו אם לא כל דבר את יכולה תמיד לענות מיד ולהסביר בצורה שיבינו. בהצלחה רבה ואם יש עוד שאלות או דברים לא ברורים את מוזמנת להמשיך לשאול. הרב אברהם בורשטיין