רציתי לדעת מהם גדרי לימוד תורה לנשים. ידוע לי שהרמב"ם כותב שאסור לאדם ללמד את בתו תורה שבע"פ (דהיינו גמרא) אולם מהרב אבינר הבנתי שאסור ללמד אישה בכח ואם היא רוצה ללמוד מרצונה וע"י זה להתחזק ביראת שמיים וכיו"ב - תבוא עליה הברכה. רציתי לדעת את דעת הרב בנושא.

לדעתי, יש מספיק ספרים שאשה יכולה ללמוד: מקרא עם מפרשים, ספרי מוסר, והלכות שקשורות אליה. לימוד גמרא הינו לימוד תורה שבעל-פה עם המשא-ומתן ההלכתי. וכאשר חז"ל אמרו שאשה לא תלמד את זה, אין כוונתם שאישה לא תבין. לפעמים יש נשים שמבינות הרבה יותר טוב מגברים. כוונתם היא שסוג כזה של לימוד אינו תואם לתכונת האישה. כיום יש כל מיני התחכמויות שנשים ילמדו גמרא, אך זו "הצגה" בלבד. יש מספיק מה ללמוד, ואישה תקבל יראת-שמים כאשר תלך בדרכה של תורה ולא תתחכם כנגד דברי חז"ל.