שלום.האם יש הבדל בין אשה נשואה שבגדה עם יהודי או עם גוי?מבחינת אסורה על בעלה?

בס"ד שלום וברכה, אשת איש שבגדה והייתה עם יהודי נאסרה על בעלה, וכן הורו רוב הפוסקים לגבי גוי. מקור הדין, הגמרא במסכת סוטה (כח) דורשת על כך שנאמר בפרשת סוטה שלוש פעמים ונטמאה שהאשה שנטמאה ברצון נאסרת על בעלה ועל הבועל. (שו"ע אבן העזר יא) (ובאשת כהן נאסרת על בעלה אפילו נאנסה, שו"ע ו, י) ולגבי נטמאה מנכרי, הגמרא במסכת מגילה (טו) דורשת על הפסוק שאסתר אומרת: "אשר לא כדת" - "שלא כדת היה, שבכל יום ויום עד עכשיו - באונס, ועכשיו - ברצון". "וכאשר אבדתי אבדתי" - "כשם שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך". היינו, כיוון שעד הפעם הזו אסתר הייתה הולכת למלך אחשורוש באונס וכעת היא זו שיוזמת את ההליכה אליו מרצונה, היא אומרת שע"י מעשה זה היא נאסרת על מרדכי שע"פ דברי חז"ל היה בעלה. וכן הוכיחו מהסוגיא בסוטה (כו:) שאם אדם קינא לאשתו שלא תתייחד עם גוי, והיא התייחדה אתו שותה מי סוטה. "אלמא אפילו גבי עובד כוכבים שייך ונטמאה לאסור לבעל" (תוספות סנהדרין עד:) וכן הוכיחו הראשונים מעוד כמה סוגיות. (עיין תוספות כתובות ג: ד"ה ולדרוש). בדעת ר"ת נחלקו המפרשים ר"ת בתוספות שם כתב ש"אין חייבין מיתה על בעילת מצרי דרחמנא אפקריה לזרעיה דמצרי דכתיב (יחזקאל כג) וזרמת סוסים זרמתם". ולכן פסק שאם אשה נטמאה לגוי ואח"כ הגוי התגייר מותר לה להתחתן עמו. יש שהבינו בדעתו שכמו שהאשה לא נאסרת לבועל כך האשה לא נאסרת על בעלה, אך רוב המפרשים הסבירו שגם לדעת ר"ת הרי היא אסורה לבעל אלא שלא נאסרה לבועל. כך כתב הפני יהושע בכתובות (ג:) וכן כתב האגרות משה (אבן העזר חלק ד סימן מד): "וגם הא ר"ת לא אמר אלא לענין שלא יאסר לבועל אבל לבעל ודאי אסורה". בברכה,