- שבת ומועדים
- עירובין
שאלה
בס"ד
"חצרות למבוי כבתים לחצר" והיום ברור שכל עיר וכפר נקרא חצר ולא מבוי שמבוי הגדרתו רחוב ארוך שממנו מסתעפים לפחות 2 חצרות והיום א"א לערב כל כמה בתים בעצמן ומערבין כל העיר ביחד. הכלל הוא ששיתוף מבואות אפשרי לשים בכל בית ולא צריך בית דירה אפשר באסם ובבית שפחות מ4*4 אמות מכיון שהוא אמור להיות בחצר ובגלל שהוא לא מקרי בית יהיה אפשר לשים בו.
לעומת זאת עירוב חצירות אפשר לשים רק במקום בבית דירה בתוך החצר והבית ששמו בתוכו פטור מן העירוב ולכן רק כאשר אותו מקום מקרי בית (כגון יותר מ 4*4 אמות בית דירה וכו' ועיין סוכה ג.-:)
נפקא מינא עיקרית לגבי הנחה בבית כנסת כי כמו שנפסק בשו"ע יו"ד רפו סק' ג' שהוא לא חייב במזוזה כי הוא לא נחשב בית דירה ולכן נראה שלא ניתן לשים שם עירוב. לכאורה נראה אסור לשים בבתי כנסת האם זה נכון?
תשובה
שלום
בתקופת המשנה והתלמוד הוגדרה "רשות הרבים" כשטח פתוח, מפולש משני צדיו, שרוחבו לפחות שש עשרה אמות (עשרה מטרים בקירוב), והנו נחלת הרבים. מרשות זו נכנסים היו ל"מבוי" – סמטה, ומן המבוי ל"חצר" – שהיתה משותפת למספר דיירים. כדי לאפשר טלטול חפצים, שאינם מוקצים, מבית לבית בתוך החצר ערכו "עירוב חצרות" שהפך את כל בני החצר לרשות אחת משותפת, שהטלטול בתחומה הותר בשבת. כמו כן כדי לאפשר טלטול חפצים, שאינם מוקצים, מחצר לחצר בתוך המבוי, ערכו "שיתופי מבואות" שהפך את המבוי לרשות אחת משותפת, והתיר את הטלטול בתחומו בשבת.
כאמור, ישנם שני סוגי 'עירוב'. 'עירוב חצרות' ו'שיתופי מבואות'.
'עירוב חצרות' בא להתיר טלטול בתוך רשות היחיד שמחולקת לבעלים שונים, שכן גזרו חכמים שלא לטלטל מדירה שבבעלות אחד לדירה שבבעלות אחר, ואף ששתיהן 'רשות היחיד', כיוון שהן שייכות לאנשים שונים נראה הדבר כעין 'רשות הרבים', ועל ידי שמניחים 'עירוב חצרות' נעשים שותפים, ויכולים לטלטל מדירה אחת לחברתה. את 'עירוב החצרות' צריך להניח באחת הדירות (שסח, ג), והוא צריך להיות דווקא מפת (שו"ע שסח, א).
'שיתופי מבואות' מועיל יותר, מפני שהוא הופך את כל הדירות והחצרות והרחובות לרשות אחת שמותר לטלטל בכולה. לפיכך את המזון עבור 'שיתופי המבואות' אין צריך להניח דווקא בדירה, אלא אפשר להניחו גם בחצר. וגם אין צריך להקפיד שיהיה מפת, אלא כל מזון שתי סעודות כשר ל'שיתוף מבואות'.
כאשר מניחים 'שיתופי מבואות' אין צורך להניח 'עירוב חצרות'. לכן נוהגים כיום להניח את מזון שתי הסעודות בבית הכנסת, למרות שאינו ראוי לדירה, משום שהוא 'שיתופי מבואות' (שו"ע שסח, ג; שפו, א, ובאו"ה שם). וכיוון שהוא מועיל גם ל'עירוב חצרות', מקפידים שיהיה פת.
יום טוב