- הלכה
- שליח הציבור
שאלה
שלום לכבוד הרב! רציתי לדעת כיצד עלי להתנהג כשאני שומע חזרת הש"ץ מש"ץ שבולע מילים ואותיות בתפילה? האם מותר לענות אחריו אמן? האם עלי להוכיחו על כך? (כמובן בעדינות - "ולא תשא עליו חטא"). תודה מראש לכבוד הרב!
תשובה
שלום וברכה!
ראשית נציג את הדין הראוי לכתחילה:
באופן עקרוני, כל אדם צריך להשתדל לבטא את מילות התפילה כראוי (1). שליח ציבור שעובר לפני התיבה צריך להקפיד על כך באופן מיוחד - בהלכה מופיע שאין למנות כשליח ציבור אדם שאינו מבטא את המילים כראוי (2).
בהקשר זה יש לציין, שיש אנשים שסוברים שכאשר יש להם "חיוב" (בשנת אבל או ביום היארצייט) חובה עליהם לעבור לפני התיבה בכל מצב, גם אם אין הם מצליחים להתפלל כראוי. אולם בהלכה מופיע שאם האדם אינו מסוגל להתפלל לפני התיבה כראוי, עדיף שלא יעבור לפני התיבה ויסתפק באמירת קדיש לעילוי נשמת הוריו (3). כאשר אדם מתפלל כש"ץ באופן שאינו ראוי, אין בכך מצווה וזכות להוריו אלא להפך.
בנוסף לבעיה שיש בכך מצד עצם התפילה, פעמים רבות גם הציבור אינו מעוניין במצב כזה של ש"ץ שמתפלל שלא כראוי, וכמובן זהו תנאי בסיסי לשליח ציבור, שיהיה באמת שלוחם של הציבור, ולא שייגש להתפלל על דעת עצמו ומבלי שתפילתו מקובלת על הקהל (4).
יחד עם זאת עולה השאלה, כיצד נוהגים כאשר אדם אינו נוהג על פי ההלכות שהזכרנו, ועובר לפני התיבה כאשר הוא אינו מבטא את המילים כראוי. בעניין זה יש לחלק בין מצבים שונים:
אם משמעות המילים משתבשת כך שהברכה, ובפרט חתימתה, משנה או מאבדת את משמעותה, אין לענות אמן על ברכה כזו, שהרי אין זו ברכה כתיקנה ואין מקיימים בה את תקנת חכמים.
אך אם למרות השיבושים נשארת בברכה המשמעות הבסיסית, דהיינו שמשפט עיקרי של הברכה וכן חתימתה נאמרו באופן שניתן להבנה, הרי גם אם בשאר הברכה היו שיבושים משמעותיים, אין זה פוסל את הברכה ויש לענות אמן (5).
גם אם משמעות הברכה נשארת, אם הציבור מביע תרעומת על אופן התפילה הזה ואינו מעוניין שאדם זה יעבור לפני התיבה, והוא ניגש בכל זאת ומתפלל, אין לענות אמן על ברכותיו (4).
יש שכתבו עוד, שאם הש"ץ משבש את המילים שלא בתום לב אלא מתוך חיפזון וקלות דעת, אין לענות אמן על ברכותיו, אף שמשמעות הברכה נשארה (6).
לגבי תוכחה – כמו בכל עניין של תוכחה, הדבר תלוי בשאלה האם התוכחה תועיל או לא. אם יש סיכוי סביר שהאדם ישמע לתוכחה, דהיינו שישפר את אופן התפילה שלו או שיימנע מלעבור לפני התיבה אם אינו מסוגל להתפלל כראוי, ודאי שראוי להעיר לו. אם הדבר לא יועיל, ובוודאי אם תיגרם קטטה, עדיף להימנע מלהעיר (7).
מקורות:
(1) עיין שו"ע ס"א, כב.
(2) עיין רמב"ם תפילה ח', יב. שו"ע נ"ג, יב, ומשנ"ב שם. ועיין בבה"ל שם, שאפילו באופן אקראי אין לשלוח אותו לשמש כש"ץ.
(3) עיין משנ"ב נ"ג, ס. קל"ב, י.
(4) עיין שו"ע נ"ג, כב. תקפ"א, א.
(5) עיין ברכות כ"ט א, ובמשנ"ב ק"י, ו, שגם אם קיצר את הברכה, כל עוד אמר את עיקר משמעותה, יצא ידי חובה. ועיין בחיי אדם ח"א, כ"ד, לא.
(6) עיין פסקי תשובות נ"ג, יד. נראה שהדברים הם כעין קנס והרתעה למי שמתפלל כך, ויש לשקול בכל מקרה לגופו האם בכך תושג באמת המטרה של שיפור התפילה.
(7) עיין כעין זה במשנ"ב תקפ"א, יא.
1 תגובותב1 דיונים
י יגאל |י"ב תמוז תשפ"ד שליח ציבור
האם שליח ציבור צריך לעלות בדרך הקצרה ולרדת בארוכה, או שזה חל רק לעולים לתורה