פנה אלי אדם לאחר תפילת ערבית של ליל שביעי של פסח. הוא סיפר לי שבתפילת מנחה התפלל בטעות מנחה של יום טוב. כעת הוא נמצא לאחר ערבית של יום טוב. ושואל מה לעשות?

ראשית עלינו לברר האם המתפלל בחול המועד תפילה של יום טוב יצא ידי חובתו, שהרי אם יצא ידי חובה אין כאן שאלה כלל! במשנה ברורה בהוצאת דרשו על סימן תצ' הביאו דברי הפוסקים שהמתפלל תפילה של יום טוב בחול המועד לא יצא ידי חובה שהרי חובתו להתפלל 18 ברכות. אם כן, אם השואל היה שם לב לטעותו כשאפשר עדיין להתפלל מנחה, היינו אומרים לו לחזור ולהתפלל. אך השאלה היא כעת, האם עליו להשלים תפילתו? כדי להשיב לשאלה זו צריך להקדים כמה סעיפים: א: אדם שלא התפלל תפילה בשוגג, מתפלל את התפילה הבאה פעמיים. דין זה נכון גם כשהתפילה הבאה שונה מהתפילה שהפסיד, כגון אדם שלא התפלל מנחה ביום שישי, מתפלל ערבית של שבת פעמיים. ב: אדם שהחסיר בתפילה קטע שמחייב אותו לחזור על תפילתו, כגון אדם ששכח יעלה ויבוא במנחה בחול המועד, ועבר זמן תפילת מנחה, מכיון שהיה חייב להתפלל שנית, עליו להשלים תפילתו ולהתפלל פעמיים את התפילה הבאה. אם בתפילה הבאה הוא משלים מה שהחסיר בתפילה הקודמת , כגון שמתפלל ערבית של חול המועד פעמיים ובכל תפילה אומר יעלה ויבוא, זו השלמה מעולה. אך מה הדין אם בתפילת ההשלמה לא אומר את מה שהחסיר, כגון שהתפלל מנחה של שבת ולא הזכיר בה של שבת, במקרה כזה מתפלל ערבית של מוצש פעמיים, אך מתכוין בתפילת ההשלמה לנדבה, ומבאר המשנה ברורה (סימן קח ס"ק יב) שמכיון שיש מחלוקת פוסקים האם באופן כזה יש חיוב השלמה, יש אומרים שמכיון שלא יזכיר את מה שהחסיר אין טעם להשלמה, ויש אומרים שחובתו להשלים תפילה ולכן צריך להשלימה בכל אופן, ןמכיון שיש בזה מחלוקת, פסק השו"ע (קח יא) שיתפלל אותה בתורת נדבה. ג: אם החסיר קטע בתפילה שאין לו השלמה בתפילה הבאה, והתפילה הבאה היא בזמן שלא מתפללים נדבה, כגון שהחסיר יעלה ויבוא במנחה ביום שישי. ובליל שבת זה כבר לא ראש חדש, במצב כזה פסק המשנה ברורה שלא משלים את התפילה שהרי לא מתפללים נדבה בשבת. ד: כעת נדון בשאלה שלפנינו, השואל התפלל מנחה אך לא מנחה נכונה, אם נשווה את דינו לאדם שהחסיר קטע, והמצב הוא שאינו יכול להשלימו בתפילת יום טוב, דינו הוא שלא יכול להשלים תפילתו, אך אם נתיחס אליו כלא התפלל כלל, הרי שהוא חייב להתפלל ערבית של יום טוב פעמיים. לא מצאתי הכרעה לסעיף זה.