בתשובה נאמר שלכתחילה אין לאכול סעודה בערב חג בשלוש השעות האחרונות של היום. לפי זה יוצא, שבעצם יש בעיה לא רק במצב של "פורס מפה ומקדש", אלא בכלל יש בעיה בסעודה שלישית בשבת ערב שבועות. מתי אם כן אוכלים סעודה שלישית בשבת כזו?

שלום וברכה! אכן בשבת שחלה בערב יום טוב יש בעיה עם זמן הסעודה השלישית, משום שלכתחילה אין לקבוע סעודה בשלוש השעות האחרונות של ערב החג (בחג השבועות השנה, תשע"ט – בסביבות 16:10). הסיבה לכך היא כדי שלא לפגוע בכבוד החג, שיגיעו לסעודת ליל החג שבעים והיא לא תהיה משמעותית. האפשרות המועדפת במצב כזה היא להקדים את הסעודה השלישית לשעות הצהריים, לפני הזמן הנ"ל (עיין במשנ"ב תקכ"ט, ח, ובשער הציון שם, ט). מבחינה מעשית, הדרך המומלצת לעשות זאת היא לאכול בשבת בבוקר סעודה קלה מיד לאחר התפילה, וכמה שעות לאחר מכן לאכול סעודת צהריים שתהיה הסעודה השלישית. לכתחילה עדיף להתפלל מנחה לפני הסעודה השלישית, דהיינו במקרה זה להתפלל מנחה גדולה, אך אם זה לא מתאפשר, אפשר לסעוד סעודה שלישית החל מזמן מנחה גדולה ולהתפלל מנחה מאוחר יותר (עיין שו"ע רצ"א, ב; משנ"ב שם, יא; ילקוט יוסף רצ"א, ד). (אם אוכלים בשר בסעודת הצהריים, ובסעודת ליל החג מתכוונים לאכול מאכלי חלב כנהוג בשבועות, יש לשים לב שבין הסעודות הללו יהיה זמן של שהייה בין בשר לחלב, כל אחד כמנהגו.) מי שאינו עושה כך אלא אוכל את הסעודה השלישית בשעות האחרונות של היום, יאכל ארוחה קלה כדי שלא יגיע שבע מדי לסעודת החג (הגהת הרמ"א לשו"ע תקכ"ט, א). יש להבהיר, שהדברים אמורים לגבי קביעת סעודה. לגבי אכילת עראי, אין מניעה מלאכול גם בשעות הסמוכות לחג (עיין משנ"ב רמ"ט, טו).