שלום וברכה. ידוע שבעשרת ימי תשובה צריך לחזור אם אמר האל הקדוש במקום במלך הקדוש. רציתי לדעת: א. מה הדין אם התחיל את ברכת אתה חונן אך לא עבר כדי דיבור? ב. מה הדין אם לא התחיל ברכת אתה חונן אך עבר תוך כדי דיבור? ג. מה הדין אם הוא מסופק לאחר זמן אם תיקן תוך כדי דיבור?

שלום רב. א. צריך לחזור לראש התפילה. ב. מפשט השו"ע משמע שצריך לחזור לראש, אך יש חולקים. ג. נחלקו בכך הפוסקים, ונראה למעשה שאין צריך לחזור. מקורות והרחבה: מרן השו"ע (תקפ"ב ב') פסק ע"פ הרשב"א ש"אם אמר האל הקדוש ותוך כדי דיבור נזכר ואמר המלך הקדוש אינו צריך לחזור, וכן הדין בהמלך המשפט". וביאר המ"ב (שם סק"ז) שהכוונה שלא שהה כדי שלוש תיבות (שלום עליך רבי) מסיום הברכה. והוסיף שאפילו אם לא עבר זמן זה אך התחיל את הברכה שאחריה כבר לא מועיל תיקון. וכן האריך לבאר בבה"ל (תפ"ז א' ד"ה תוך כדי דיבור), וכן כתב בילקו"י (שם ט'). וזה שלא כדעת הפמ"ג (שם א"א סק"א) שאם לא עבר זמן זה יכול לחזור לתקן אף אם התחיל אתה חונן. אולם בכה"ח (שם סק"ט) כתב שאם עדיין לא התחיל ברכת אתה חונן אין צריך לחזור אף שעבר זמן כדי דיבור, וז"ל: "...ואם שהה יותר משיעור כדי דיבור לא מהני עוד שיאמר המלך הקדוש וצריך לחזור לראש. מטה יהודה. ומיהו עיין לעיל סי' ר"ו או' ט"ז וסי' תפ"ז או' י"ב וסי' זה סוף או' ו' וע"כ נראה דבדיעבד אם שהה יותר מכדי דיבור יכול לומר המלך הקדוש כל זמן שעדיין לא התחיל בברכה שלאחריה משום ספק ברכות אבל אם לא נזכר עד שהתחיל בברכה שלאחריה אפי' תיבה אחת צריך לחזור לראש וכמ"ש באו' שאח"ז". וכבר כתב כן בשדי חמד (שם). ואם התחיל אתה חונן ומסופק אם תיקן את עצמו בהמלך הקדוש תוך כדי דיבור נחלקו הפוסקים (דעת הא"א בוטשאטש א' שאין צריך לחזור, ואילו דעת השדי חמד מערכת ר"ה ג' ט"ז שצריך לחזור) למעשה נראה שאין צריך לחזור וכך נראה לכאורה מדברי המ"ב (סי' קי"ד וקי"ז) לגבי תיקון בברכת השנים שאם נזכר לאחר זמן וידע כיצד לומר רק שכעת מסופק שאין צריך לחזור, ובצירוף דברי כה"ח הנ"ל. וראה בשש"כ לגבי ברכת קידוש (מ"ז הערה קצה*) ששמע מהגרש"ז אויערבך זצ"ל, שאם נזכר שטעה תוך כדי דיבור ובזמן שחשב כיצד לתקן את הברכה עבר זמן של תוך כדי דיבור, אינו יכול לתקן יותר וצריך לחזור לראש התפילה, כיון שלא ניתן כבר לחבר את סיום הברכה עם תחילתה, ובפשטות הוא הדין לכאן. בברכת שנה טובה,