מועדים לשמחה לרב. מה המקור לקרוא מספר תורה בליל הושענא רבה? והאם אין חשש של הוצאת ספר תורה שלא לצורך?

חגים וזמנים לששון ! כך המנהג במקומות רבים, ויסודתו במנהג הקדמונים, כפי שמופיע בספר משמרת שלום (סימן מה), וכיוון שכך המנהג אין בכך חשש של הוצאת ספר תורה שלא לצורך. מקורות והרחבה: ראה בספר משמרת שלום (שם) ובספר נימוקי אורח חיים (סימן תרסא) מה שכתב בזה באריכות. וכתב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ח סי' פ"ד ב') שהמנהג לקרוא את ספר דברים בליל הושענא רבה מספר תורה יסודו בהררי קודש, וניתן לקרוא בלא ברכה כיון שאין חיוב לקריאה זו בציבור אלא כדין של לימוד תורה בציבור, ולזה מספיק ברכות התורה שבירך בבוקר. ובספר ארבעת המינים כהלכתם (פ"ח הערה 21) כתב שכן הורה הגר"ש וואזנר, אך הביא שדעת שו"ת משיב דבר שאסור לקרוא בציבור ללא ברכה, וכן דעת הגרי"ש אלישיב והגר"ח קנייבסקי. אולם כאמור כך נהגו במקומות רבים וכן נהג הדברי חיים מצאנז ועוד קדושי עליון וחסידי ק"ק בית אל, ובישיבת שמן ששון (למקובל רבי תדהר אלון אזולאי הי"ו), וכן אמר לי הגר"ח איידלס שליט"א, שאין לחוש לקריאה שלא לצורך מאחר וכך הונהג סדר התיקון אצל רבים מגדולי ישראל. ואכן כך כתב הגר"ש דבליצקי בספרו (קיצור הלכות המועדים): "בהרבה מקומות נוהגים שאת ספר דברים קורא הבעל קורא מתוך ספר תורה כשר והציבור מקשיבים. ומותר לבעל הקורא להתחלף באמצע הקריאה..". עיין שם בהערה (ט'). וכל מקום ינהג ע"פ רב ביכנ"ס בעניין זה. ברכת חג שמח לכבודו,