כבוד הרב שלום וברכה ותודה מראש על סבלנותך והיענותך להשיב לשאלתי ולכלל שאלות היהודים המופנות אליך! שמי אביה ואני משתדלת לחזור בתשובה ולהתחזק בעבודת השם יתברך. מאז ומעולם זכור לי שאני נוטה להתרגש מעוצמתו של הכוח המניע את העולם הזה אולם מאז שגיליתי את ה האהוב שלנו, ישנם מצבים שאני פשוט נתקפת בגעגועים כל כך עזים שפשוט מתחשק לי לבכות ולא לעשות שום דבר אחר חוץ מלשבת ולהסתכל על כל הניסים של הקב"ה כמו החשמל, הלבנה שבשמיים, הצמחים, ואפילו הדומם. זה מאוד מרגש אותי אבל אני חושבת שזה לא טוב "להיתקע" יותר מידי בגעגועים הללו משום שבכל זאת יש סיבה שאני בעולם העשייה ותפקידי הוא לעשות דברים ולא לשבת בחוסר מעש ולהתגעגע. איך אני אמורה להתמודד עם הרגשות העזים הללו שפוקדים אותי? תודה רבה תבורך מפי עליון!

בס"ד שלום לך. מאוד שמחתי לקרוא את מכתבך. ממש נפלא לראות את ההתרגשות שלך מהדברים. אכן הדברים מלאים שמחה וקדושה, מלאים דבר ה' שמחיה ומרווה את כל העולם כולו בכל רגע ובכל שעה. להודות לה' על הכל זו מעלה מאוד גבוהה ומאוד מיוחדת. ולכן, חשוב מאוד לא להפסיק את הדברים הנפלאים האלו, להודות לה' ולשמוח במה שה' יתברך נתן לנו. יחד עם זה, את ממש צודקת שאנו באנו לעולם כדי לעשות, ולכן אם האדם יושב כל היום ולא עושה דבר, יש בכך חסרון. אבל, חשוב מאוד לא להגזים באף אחד מהצדדים, מצד אחד נכון וחשוב שלא כל היום לרוץ ולעשות, ומצד שני לא להקצין וכל הזמן לעצור ולהתבונן. צריך תמיד למצוא את האיזון הבריא, והשילוב הנכון בין העשיה לבין ההתבוננות בחסדי ה'. לפעמים לא קל לאדם להגדיר לעצמו את האיזון הנכון בשבילו, ולכן בדברים אלו כדאי מאוד להתייעץ עם רב או רבנית שיכול לשמוע את המצב באופן מלא ולהדריך לפי ההתאמה מה באמת יהיה נכון לאדם ומה לא. לאשה אני בדרך כלל ממליץ להתייעץ עם רבנית ולכן אם תרצי אשמח שתכתבי לי פרטים עלייך, כגון מקום מגורים וכדומה, ואשמח לחבר בינך לבין רבנית שתוכל לעזור לך בכל התחומים. בברכת הצלחה רבה הרב יצחק גרינבלט.