שלום וברכה לרב, אנו גבאי ביכנ"ס, ובעקבות קניית ארון קודש חדש לביכנ"ס התלבטנו; א. האם צריך לגנוז אותו כדין תשמיש קדושה, הרי הספרי תורה היו מונחים בתוכו עם תיק? ב. מה לעשות עם שם הויה הנמצא מעל הפרוכת באותיות מעץ בתוך הפס' "שויתי ה' לנגדי תמיד"?

שלום רב לגבאים היקרים! א. צריך לגנוז את ארון הקודש אע"פ שהס"ת מונחים בתוכו עם תיק. אולם כשיש צורך יש מקילים להשתמש בו לקדושה פחותה. ויש מקילים למכור את הארון הישן ובכך נפקע קדושתו, ועם הכסף יש להשתמש לקדושה דומה. העצה הכי טובה לחפש ביכנ"ס שישמחו להשתמש בו. ב. גם את שם הויה צריך לגנוז. ואין לפרק את האותיות כיון שיש בכך מחיקת השם. *אציין שבכל ביכנ"ס יש לשטוח שאלות אלו ואחרות מול הרב של המקום. הרחבה ומקורות: ז"ל מרן השו"ע (יו"ד רפ"ב י"ב) ע"פ הגמ' (מגילה כו:): "תיק שהוכן לס"ת והונח בו, וכן המטפחות והארון והמגדל שמניחים בו ס"ת - אע"פ שאין מניחים בו ס"ת כשהוא לבדו אלא כשהוא בתיק, וכן הכסא שהוכן להניח ס"ת עליו והונח - כולם תשמישי קדושה הם ואסירים, ולאחר שיבלו או ישברו, נגנזים". ומעין זה נפסק גם בשו"ע (או"ח קנ"ד ג'). ונחלקו הפוסקים האם ניתן להשתמש בארון קודש הישן לקדושה קלה יותר, דעת הט"ז (שם קנ"ד סק"ז) שמותר לעשות כן ועדיף מגניזה, אולם מרן המ"ב (שעה"צ שם כ"ג) חלק על דבריו, וז"ל: "ולא העתקתי מה שכתב הט"ז דהיכי דא"א להשתמש בו קדושה ראשונה טוב יותר להורידו לקדושה קלה משיגנז לגמרי, דהבכור שור חולק עליו, וגם בפמ"ג השיב עליו", וכן דעת כה"ח (שם ס"ק ס"ו). אולם דעת רוב האחרונים להקל בזה כדעת הט"ז, ויישבו קושית הבכור שור (תבואות שור מגילה כו:), שהקשה על הט"ז מהגמ' (יומא יב:) שאסור להוריד קדושת בגדי כהן גדול לקדושה קלה אף שלבסוף יגנזו, שיש לחלק בין בגדי כהן גדול שהם בעצמם קודש, לבין ארון קודש שהוא תשמיש קדושה. ועיין בשו"ת שארית יהודה (סי' ט"ו) שיישב קושיית הפמ"ג. ולכן למעשה אם אין אפשרות שהארון ישמש בביכנ"ס אחר, יש לסמוך על דעת הט"ז, שכן הכרעת הגאון המהרש"ם מבראג'אן (בתשובה ח"א סי' י', וח"ד סי' נ"ז), וכבר קדמו האור החיים הקדוש (ראשל"צ מגילה כו:), ושו"ת מהר"י אסאד (סי' ל'), שו"ת לבושי מרדכי (מהדו"ת סי' פ"ה), שו"ת שבט הלוי (ח"א סי' ל'), וכן הכריע מרן בשו"ת יבי"א (ח"ח סי' י"ט). ונראה שכן מוכח מדברי המחבר ביו"ד (שם), שכתב שאחר שיבלו או ישברו נגנזים, משמע שרק לאחר בלאי יש לגנוז, ונראה ששימוש בארון קודש לספרי קודש לא גרע מלהשאיר את הארון שיבלה, ויש לעיין עוד בדבר. לגבי העצה בשעת הצורך למכור את הארון הישן ע"י נבחרי הציבור ולהשתמש במעות לקדושה דומה ובכך להפקיע את הקדושה, כן כתבו פוסקים רבים (ראה פסק"ת קנ"ב הערה 44 שהאריך להביאם) אולם אין הדבר מוסכם (עיין בה"ל קנ"ד ד"ה תשמישי). כמו כן יש לציין שאם עשו תנאי מראש שיפקע קדושת הארון כאשר קנו אותו, התנאי היה מועיל להתשמש בו לאחר גמר השימוש בו (שו"ע יו"ד רפ"ב ט"ו בשם הירושלמי). ומדברי הרמ"א (או"ח קנ"ד ח'), היה נראה להקל יותר מכך, ע"פ הסברא שבדברי קדושה שקשה להזהר בהם אומרים ש"לב בית דין מתנה עליהם מעיקרא כדי שלא יבואו בני אדם לידי תקלה, ואע"ג דלא התנו כאילו התנו דמי" (רמ"א שם), אולם הדבר מצריך בירור מתי אומרים כן ומתי לו, וצ"ע. לגבי האותיות מעץ שמודבקות על ארון הקודש, גם אותם צריך לגנוז כיון שחיבור האותיות על הארון הוי כתיבה, ויש בהם קדושת השם. בברכה נאמנה,