האם ט' קבין מועילים במקום מקוה לכבוד שבת במצב הנוכחי שאין מקוואות פתוחין בעקבות הקורונה, ומה סדר רחיצת 9 קבין?

שלום וברכה. הנוהגים לטבול וכעת בעקבות נגיף הקורונה הדבר אינו מתאפשר, וכן כשיש קושי לטבול במקוה, ניתן לקיים זאת (בטבילה במ' סאה מים שאובין או) ברחיצה בתשעה קבין, שגם דרך זו מועילה לטהרה. סדר רחיצת תשעה קבין: א. תחילה יש להרטיב את כפות הרגליים העומדות על ריצפת המקלחת (וכל אבר שאינו בא במגע עם המים), כדי שיהיה חיבור בזמן רחיצת התשעה קבין מלמעלה. ב. הידים צריכות להיות מיושרות עם הגוף עד למטה, אך לא דבוקות לגוף, כדי שיגיעו מים למקומות אלו. ג. יש לעמוד תחת הברז במקלחת, ורק אז לפתוח את הברז, ושיקלחו המים מהראש עד הרגלים למשך 3-4 דקות (בזרם בינוני), ואם רוצים להחמיר ככל השיטות יש לעמוד למשך 5-6 דקות. ד. הרוצים לצאת גם לדעת מרן החזו"א: יש לפרק את הטוש של הברז הגורם לקילוח מחורים רבים, כדי שיצאו המים מחור אחד. מקורות והרחבה: בגמ' בברכות (כב.) מובא שרבי זירא ישב בגיגית בבית המרחץ, ואמר לשמשו שיביא לו תשעה קבין מים שאובים וישפוך עליו. שאל אותו רבי חייא שהרי הוא כבר יושב בתשעה קבין, אמר לו, כמו שארבעים סאה מטהרים בעל קרי רק בטבילה ולא בנתינה, כך תשעה קבין מטהרים בנתינה ולא בטבילה. ובגמ' הביאו כמה חילוקים, עיין שם. מרן השו"ע (או"ח פ"ח) הזכיר את תקנת עזרא ביחס לבעל קרי, "שהוציאו עזרא מכל הטמאים ואסרו בין בדברי תורה בין בק"ש ותפלה עד שיטבל, כדי שלא יהיו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין". והוסיף: "ואח"כ בטלו אותה תקנה והעמידו הדבר על הדין, שאף בעל קרי מותר בדברי תורה ובק"ש ובתפלה בלא טבילה ובלא רחיצה דתשעה קבין, וכן פשט המנהג". אולם מובא בקדמונים חשיבות גדולה לעמוד בתקנה זו, ודעת ראשונים רבים, שתקנת עזרא לא התבטלה לגמרי אלא או לתפילה או ללימוד תורה ואין המקום להאריך בזה. ובשם תלמידו הגדול של האר"י הקדוש, המהרח"ו זי"ע, כתבו שאדם שרוצה להתעלות ברוחניות מוטל עליו לטבול בכל עת הצורך. והרמב"ם כתב שמימיו לא ביטל טבילת בעלי קרי, והתוספות כתבו דלתפלה לא בטלה התקנה, ובעל נפש יחוש לדבריהם (סידור הרש"ש כת"י ח"א דף 215). ואכן כתב המ"ב (שם סק"ד) בשם האליה רבה, שיש אנשי מעשה שנוהגים לקיים תקנה זו, וכתבו הב"י והמג"א (הובאו במ"ב שם) שארבעים סאה מים שאובים כשרים לטבילה זו. והוסיף במ"ב שאם קשה עליהם הטבילה במקוה, רוחצים עצמם בתשעה קבין. וכתב המ"ב (שם), שדין תשעה קבין, הוא אפילו מג' כלים, ברציפות, באופן שלא יפסיק משפיכת כלי אחד עד שיתחיל השני. אך יותר מג' כלים, אין מצטרפים לשיעור תשעה קבין. וצריך לשפוך אותם כמו שראינו בגמ' לעיל, ולא לטבול בהם. והוסיף בשם המטה אפרים, שבעת רחיצה זו, צריך לעמוד זקוף ושתי ידיו מנחים נגד לבו, ולא יצמיד חזק את הידים, כדי שיבואו שם המים. ושיעור המים הוא כ"ד קווארט (מדה פלונית השווה ל0.83 ליטר כפול 24), ובשעת הדחק יש להקל ב18 קווארט. והוסיף בסוף דבריו (בשם המג"א) שאף הנוהג בטבילה לקרי, זה דוקא בבריא או חולה ששמש מטתו, אבל חולה שראה קרי לאנסו פטור מכל זה, וצריך לרחוץ רק אותו מקום. ובספר כה"ח (שם סק"ז) סדר שפיכת הט' קבין, וז"ל: "בתחילה ישפוך מים על פס רגלו מתחת העומדת בארץ כדי שיבואו אח"כ המים על גופו ועל פס רגלו ממעל יהיה חיבור עם המים שעל פס רגלו אשר מתחת ויהיה כאלו על כל גופו באו המים אפילו מתחת רגליו שנוגעות בקרקע ואח"כ יבוא אחר ויתפוס לו המים או יניחם במקום שאפשר שישפכו עליו מאליהן והוא יהיה עומד וידיו יהיו מוטות מצדדיו זה מצד זה וזה מצד זה עד אצל הירך אבל לא דבוקות בגופו וכו', ובזה יוצא נתינת ט' קבין כתקנה". וכעת יש לדון בשיעור המים, לפי החישוב העולה מדברי המ"ב, יוצא 22.32 ליטר, ובשעת הדחק 14.94 ליטר. ובספר מידות ושיעורי תורה, כתב שלדעת הגר"ח נאה השיעור הוא 12.44 ליטר, ולדעת מרן החזו"א השיעור הוא 21.6, וכן דעת הגר"ח קנייבסקי (שונה הלכות ס"ו). בשו"ת מנחת יצחק (ח"ד סי' כ"א) כתב שיש אומרים 32 ליטר, ויש אומרים 16 ליטר, ודעתו שאין להקל פחות מכך. ובס' דברי שלום, כתב ששיעור ט' קבין הם רי"ו ביצים ושיעור הביצה הוא כלי מחזיק י"ח דרהם מים שהם כ12 ליטר ושש מאות גרם. ונראה בפשטות שכיום אין צורך שמשהו אחר ישפוך עליו מכלים, אלא ניתן לקיים זאת בקלות ע"י עמידה במקלחת תחת ברז המים באופן האמור לעיל, בזרם בינוני במשך 3-4 דקות הוא שיעור של 12 ליטר (ראה דברי שלום שם), והרוצה להחמיר כשיטת החזו"א וכשיטות המחמירות יותר, יעמוד תחת הזרם בשיעור זמן של 5-6 דקות. ואף שיש מי שסובר שאין מקלחת מועילה כתשעה קבין, כיון שלא ניתן להיטהר בלא לעשות מעשה שפיכה מתוך כלים (הליכות חג בחג ימים נוראים כ"א הערה 62) אולם הוראת רוב הפוסקים, שהדבר מועיל (שבט הלוי ח"א סי' כ"ד, ועוד פוסקים רבים), ויש לצרף כאן את דעת הפוסקים הסוברים שהדוד נחשב ככלי לנטילה. וכן דעת המנחת יצחק (ח"ד סי' כ"א) שמועילה רחיצה במקלחת, אלא שהוסיף שיש לפתוח את זרם המים בלא הפסקה, ומהנכון שלא יכנס אחר שכבר נשפכים המים אלא יעמוד מתחת לברז ואז יפתח את הברז, ולאחר מכן יצא ויחזור ויעמוד שוב תחת המים שכבר זורמים, שבכך נחשב כטובל שבא לתוך המים, כדי לצאת ידי טבילה במים המחוברים למים שאינם שאובים. עיין שם. ויש לציין שמה שכתבו בשם מרן החזו"א שאין מועיל מקלחת לרחיצת תשעה קבין, וטעמו משום שבמקלחת כל חור נחשב לכלי אחר, וממילא נמצא ששופך מים יותר מג' כלים, ויש בכך פסול כאמור לעיל, מכל מקום העצה הפשוטה היא לפרק את ראש הברז וישפוך את המים ישירות מהצינור שיש לו פתח אחד (ראה תורת המועדים סי' תר"ו סקי"ט בשם הגר"ח קנייבסקי). חשוב לציין שמי שאינו יכול לקיים טבילה במקוה, ולא טבילה במ' סאה מים שאובים, ולא רחיצת תשעה קבין, יעשה רחיצת ידיים בסדר מסויים, המופיע בחלק מסידורי האריז"ל הבעש"ט, וכן בכמה מסידורי עדות המזרח כגון בסידור קול אליהו ועוד (ראה בעש"ט על התורה, ובסוף הספר הנפלא דברי שלום או"ח פ"ח). שנזכה שיתקיים בנו דברי הנביא (יחזקאל ל"ו כ"ה): "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וכו'". ונטבול במהרה במי הדעת. ברכת ה' עליכם,