א. מה תוקף פסקי הרבנות הראשית לישראל? ב.הרב הגר"ש עמאר פסק שאסור לסרב פקודה (בניגוד לדעתו של מרן הגר"א שפירא שליט"א) - האם זה מחייב את הציבור?

הרבנות הראשית נוסדה ע"מ לפסוק שאלות הנוגעות לכלל המדינה והעם, ולא שאלות פרטיות כמו כשרות או הדרכה אישית. כמובן, שמותר להם לפסוק גם בשאלות כאלה מעצם מעמדם האישי כתלמידי חכמים העונים על שאלות, אך יש לדעת כי בחלק זה, אין להם עדיפות על רב אחר הפוסק באותן שאלות. שאלת סירוב פקודה היא שאלה עדינה, כיון שהיא נראית מורכבת משני הצדדים גם יחד, מצד אחד, השאלה נוגעת לכלל הציבור, כיון שביסודה עומדת השאלה "האם לציית לממשלה או לא", מצד שני יש כאן שאלה אישית של כל יחיד ויחיד "האם עליו לעבור מצווה של תורה כדי לציית לממשלה. ברור, שגם הרב עמר שליט"א מסכים שגרוש יהודים מבתיהם ומסירתם לידי אויב, יש בו כמה איסורי תורה. וגם לדעתו, אין שום ספק, שאסור לחייל לאכול טרף או לחלל שבת ויום טוב, אם אין בזה היתר כמו פיקוח נפש וכדומה. ייתכן ודעת הרב עמר שליט"א במה שאמר מכוונת לא לחייל פרטי שאין לו היתר לעבור על איסורי תורה בגלל צו ממשלה, אלא לעצם הפרסום של סירוב פקודה מתוך חשש לכבוד הצבא. עם זאת, יש לזכור שהרב עמר שליט"א, אמר את הדברים על דעתו האישית ולא כפסק הבא מטעם מועצת הרבנות הראשית, ודינו של פסק זה, ככל פסק של רב לתלמיד, שאולי תלמידיו של הרב עמר שליט"א המשרתים בצבא, יעשו ע"פ הדרכתו, ותלמידיו של הרב שפירא שליט"א ישמעו לו.